קינות לתשעה באב
31/7/2017
מגילה איכה לחצו כאן
מתוך ויקפדיה:
קינות ליל תשעה באב]
- זכור ה' מה היה לנו
- איך מפי בן ובת (נאמר רק כאשר ט' באב חל במוצאי שבת)
- בליל זה יבכיון
- שומרון קול תתן / ר' שלמה אבן גבירול
- אז בחטאנו חרב מקדש
קינות ליום תשעה באב
- שבת סורו מני / רבי אלעזר הקליר
- איכה אצת באפך / רבי אלעזר הקליר
- אאדה עד חוג שמים / רבי אלעזר הקליר
- איכה תפארתי מראשותי / רבי אלעזר הקליר
- איכה ישבה חבצלת השרון / רבי אלעזר הקליר
- איכה אלי קוננו / רבי אלעזר הקליר
- אהלי אשר תאבת / רבי אלעזר הקליר
- אי כה אמר / רבי אלעזר הקליר
- איכה את אשר כבר עשוהו / רבי אלעזר הקליר
- איכה אשפתו פתוח / רבי אלעזר הקליר
- זכור את אשר עשה / רבי אלעזר הקליר
- אם תאכלנה נשים / רבי אלעזר הקליר
- ואתה אמרת / רבי אלעזר הקליר
- לך ה' הצדקה / רבי אלעזר הקליר
- הטה א-להי אזנך / רבי אלעזר הקליר
- ארזי הלבנון (קינה על עשרת הרוגי מלכות) / ר' מאיר בן יחיאל
- החרישו ממני
- ואת נוי חטאתי / רבינו יחיאל, קינה על בן ובת ר' ישמעאל כהן גדול
- תסתר לאלם / רבי אלעזר הקליר
- מי יתן ראשי מים / רבינו קלונימוס בן יהודה ממגנצא. קינה על חורבן קהילות שו"ם (שפיירא, וורמייזא ומגנצא) בזמן מסעי הצלב בגזירות תתנ"ו.
- אז בהלוך ירמיהו / רבי אלעזר הקליר
- אז במלאת ספק / רבי אלעזר הקליר
- איך תנחמוני הבל / רבי אלעזר הקליר
- אמרתי שעו מני / רבינו קלונימוס בן יהודה
- מעוני שמים / רבינו מנחם בן יעקב
- אש תוקד בקרבי / רבי אברהם אבן עזרא
- אצבעותי שפלו / ר' ברוך בן שמואל ממגנצא
- אבל אעורר / מנחם בן מכיר מרגנסבורג, מניצולי גזירות תתנ"ו
- יום אכפי הכבדתי / רבי יהודה הלוי
- שכרת ולא מיין / ר' שלמה בן יצחק גירונדי
- ציון הלא תשאלי / רבי יהודה הלוי
- ציון קחי כל צרי / אברהם החוזה
- ציון עטרת צבי / אלעזר בן משה מוירצבורג
- ציון תקונני עלי ביתך / אשר הכהן (המאה ה-15)
- ציון ידידות ידיד / יעקב
- שאלי שרופה באש / המהר"ם מרוטנברג. קינה על שריפת התלמוד בידי הנוצרים בפריז.
- ציון צפירת פאר / מאיר בן אלעזר הלומברדי (1200 לערך)
- ציון במשפט לכי לך / יוסף בן חיים הכהן (המאה ה-16)
- ציון גברת לממלכות
- אלי ציון ועריה - נהוג לסיים את הקינות עם קינה זו, שלה לחן מיוחד.
במקומות רבים נאמר בבוקר תשעה באב סדר מקוצר הכולל רק את המרכזיות שבין הקינות, כדוגמת ארבע הקינות הראשונות, 'לך ה' הצדקה', 'אם תאכלנה', 'ארזי הלבנון', 'ואת נוי', 'אש תוקד בקרבי', 'ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך', 'שאלי שרופה באש' ו'אלי ציון'.
קינות כסדר הספרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קינות ליל תשעה באב
למי אבכה
- מגילת איכה
- בליל זה יבכיון
- מדי שנה קינה בליל זה מזומנה
- על זה היה דוה לבנו, ועל אלה חשכו עינינו
- לירושלים עיני עיני יורדה מים
- זכור ה' ליהודה ולאפרים
- אליכם עדה קדושה (מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות)
- אוי כי קינת רבת (רק במוצ"ש)
- אני הגבר אקונן (רק במוצ"ש)
- אז בחטאנו חרב מקדש / רבי אלעזר הקליר
- מניין שנות החורבן
- ואתה קדוש יושב תהילות
- קדיש מיוחד בתפילה לבניין בית המקדש השלישי
קינות ליום תשעה באב[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים שני מנהגים ביחס ליתר הקינות המובאות לקמן. מנהג אחד אומר אותן מיד לאחר חזרת הש"ץ ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל ועורכים את קריאת התורה ושאר התפילה ובסיומה קוראים מגילת איכה. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש"ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה "למי אבכה" הנאמרת בתפילת ערבית. המנהג בתקופות קדומות היה לומר את הקינות דלקמן כחלק מחזרת הש"ץ אך בשל חשש להפסק שונה מיקומן לאחד משני המקומות בהם הן נאמרות כיום.
קינות הנאמרות בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל תדום בת עיני (בפתיחת ההיכל)
- על היכלי אבכה (בפתיחת ההיכל)
- ספדי והלילי תורת יקותיאל (בפתיחת ההיכל)
- קומי וספדי תורה (בהוצאת ספר תורה)
- במקום אשרי העם (בהוצאת ספר תורה)
יתר הקינות
- וארץ שפל רומי / רבי שלמה אבן גבירול
- ירדתי לתחתיות / רבי יוסף בן סלעי
- דוק וחוג / רבי דוד בן אלעזר בקודה
- שכינה צועקת
- בת ציון שמעתי
- דממו שרפים
- בחודש החמישי
- אך זה היום יום פקודת חובי
- עד מתי ה' יום זה לעומתך
- איכה ציון ההרגה / רבי יהודה הלוי
- שאי קינה במגינה
- גרושים מבית תענוגיהם / רבי יצחק אבן גיאת
- איך נוי שדד
- אליכם עדה נאמנה (מה נשתנה יום זה מכל השנה)
- ואת נוי חטאתי / ר' יחיאל
- אש תוקד בקרבי (בצאתי ממצרים, בצאתי מירושלים)
- אלי עדתי והילילי
- איך ידידות נפשי
- שכורה ולא מיין
- יום אכפי הכבדתי
- בת עמי תייליל (קינה על חנה ושבעת בניה)
- איך נוי חטאתי השמימה (קינה על בנו ובתו של רבי ישמעאל)
- אבכה ועל שוד זבולי
- יהודה וישראל דעו מר לי מאוד*
- יתומים היינו בארץ נוכריה
- עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
- הרגת ביום אפך
- זאבי ערב
- שומרון קול תתן / רבי שלמה אבן גבירול
- החומל על כל
- קול יללה אשמיעה
- אלה אזכרה / קינה על עשרת הרוגי מלכות
- אמרה ציון מצאוני עוני
- לשכינה עלתה
- אללי לי אללי על רוע מעללי
- הנותן בים דרך
- עד אנה בכיה בציון
קינות כסדר התימנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
קינות ליל תשעה באב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למי אבכה
- מגילת איכה
- זכור ה' מה היה לנו
- בליל זה יבכיון
- מדי שנה קינה בליל זה מזומנה
- על זה היה דוה לבנו, ועל אלה חשכו עינינו
- זכור ה' ליהודה ואפרים
- אליכם עדה קדושה (מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות)
- על נהרות בבל
- אז בבית שביינו
- לכן אנשי לבב שמעו לי
- כי בעוונותיו ובעוונות אבותינו אנו מונים לחרבן בית אלוהינו... היום לחרבן בית שני אשר בנה עזרא אדוננו ____ שני יגונותינו. ולחרבן בית ראשון... היום ____ שנים
- עורה נא ימינך רמה
- קדיש דעתיד לחדתא
- קינות לתשעה באב, נוסח אשכנז, מהדורת רדלהיים
- הקלטות של קינות לתשעה באב באתר הספרייה הלאומית
- "בליל זה יבכיון" קינה של הקליר באתר דעת
- לשמוע קטעי קינות על פי מסורת יהודי צפון אפריקה, מרוקו ואלג'יר מפי הרב זכריה זרמתי ראש מכון תורת אמ"ת
- הפיוט אלי ציון ועריה, מילים וביצועים ווקאליים, באתר הזמנה לפיוט.
- להאזנה לכל הקינות של תשעה באב בלחנים הבבליים (לחן עיראק) מפי החזן הרב חיים סלמן.
- קינות לתשעה באב בכל המנהגים והקהילות באתר הזמנה לפיוט
- קינות הקליר באתר הזמנה לפיוט
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
