מאמר ה' - אהבת מקומות שהם קדושים

דוד המלך מכריז "ה' אהבתי מעון ביתך" (תהלים כו, ח). במה מתקיימת אהבה זו? "אמר דוד: רבונו של עולם, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר 'למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך'. והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות" (ויק"ר ל"ה). סוד הדבר, כי האדם נמשך בתחושה תת-הכרתית למקום שהוא אוהב. והנה כותב השו"ע (או"ח סי' קנ"א סוף סעיף א') שאפילו אם איננו מתפלל או לומד שם,"שהישיבה בהם מצוה שנאמר 'אשרי יושבי ביתך” ‘. ובשו"ע (או"ח סי' צ' סעיף י"ב) כתב שיש מצוה לרוץ כאשר האדם הולך לביהכ"נ.

גם יאהב האדם ללכת לבתי מדרשות, ואפילו אם מחמת חולי או זקנה הוא אינו מסוגל לקחת ספר בידו וללמוד, כי אמרו חז"ל: "ארבע מדות בהולכי לבית המדרש, הולך ואינו עושה (לא מסוגל ללמוד) שכר הליכה בידו" (אבות, פרק ה').