התמודדות של ילדים מול טרור
9/4/2017
אירועי הטרור חושפים את כולנו למצבי לחץ ודחק.
מעבר לחשיפה הישירה לאירועים עצמם או להיכרות האישית עם הנפגעים מהם, קיימת גם חשיפה עקיפה דרך צפייה בחדשות, האזנה לשיחת מבוגרים בזמן חירום, או נוכחות בזמן התפרצות רגשות בשטח. חוויה זו, עלולה להיות קשה ומבלבלת עבור ילדים בגילאים שונים.
בשונה מחשיפה ישירה, אשר אינה נתונה לשליטתנו- החשיפה העקיפה הינה משמעותית ביותר במצבי דחק אלו וביכולתה להעצים את הטראומה הראשונית או למתנה.
הצוות הטיפולי בבית הספר ומחלקות השירות הפסיכולוגי
והרווחה מחוצה לו, מלווים אתכם בכל עת, ובתקופה קשה זו אנו עומדים לצדכם בכוחות מתוגברים וזמינים בכל שאלה ובהתייעצות במידת הצורך.
ברגעי משבר אלו, כל התגובה הנתפסת לרוב כחריגה כגון בכי, חרדה, התפרצות רגשית הינה תואמת מצב.
נסו לשמוע מילדיכם ממה הם חוששים ואלו דאגות יש על ליבם ואפשרו להם לשוחח על כך באופן פתוח.
בהמשך מומלץ לחבק את הילדים ולשוחח עימם על הגורמים המסייעים ל הם בהתמודדות, כגון קריאת פרקי תהילים, לימוד תורה,
שמיעת מוזיקה, ספורט וכו'... כל ילד על פי הדרך המותאמת עבורו.
יש לזכור כי, רוב הילדים מתאוששים ממצבי
משבר אף ללא עזרה מקצועית וזאת בסיוע הקרובים להם.
ההורים מהווים את המקור החשוב ביותר להתמודדות.
ככלל, ילדים מסיקים כיצד להגיב למצב על ידי צפייה במבוגרים בסביבתם: הורים, גננות או מורים.
שתפו חברים או בני משפחה מבוגרים אחרים ברגשות ובמחשבות שלכם בטר ם תדברו עם ילדכם.
תנו להם את תשומת הלב שהם זקוקים לה, הכירו ברגשותיהם – בייחוד במצבים קשים, תשומת לב והקשבה מצדכם מספקות לילד הזדמנות להביע את חוויותיו ולחוש בטחון וקרבה. במידה והילד רוצה לשוחח על רגשותיו, אל תמנעו מכך, ועודדו אותו לספר מה הוא חש. גלו הבנה והזדהות, והסבירו לו אם הוא חש פחד, כעס ואשם כי אלו תגובות נורמליות לאירועים חריגים. יש לזכור כי, מידע מעביר תחושת שליטה. עדיף שילדים יקבלו את המידע באופן מווסת, מאתנו ההורים, ולא
מסרטונים הרצים ברשת. חשוב שנשוחח עם הילדים, נתווך עבורם את המידע באופן בהיר ונאמן לעובדות, לקיים שיח אחראי ושקול וזאת לצד הקשבה, חיבוק ולגיטימציה לתחושות הפחד והחרדה.
בשורות טובות!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
