מלאכת המשכן וכליו – חביבה לפני ה'
בס"ד
פרשת תרומה
פרשת המקדש
מלאכת המשכן וכליו – חביבה לפני ה'
הרב ישראל אריאל שליט"א
פרשת תרומה ממחישה בפנינו תכונה רבה
המתרחשת במחנה ישראל במדבר החל מיום בו ניתנו לוחות הברית. שכן, משעה שירד משה
מסיני ציוה על ישראל - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ומבואר בתנחומא
(תרומה ח) שלאחר שהתחנן משה לפני ה' שיכפר על חטא העגל - "ביום הכפורים נתכפר
להם! ובו ביום נצטוו ישראל על המשכן". העם התמלא חדוות יצירה, ומשעה זו נראו
בכל קצות המחנה בעלי מלאכה; אלה מכינים מנורת זהב, אלה מכינים קרשים מצופים זהב,
ובאהלי ישראל נשים אורגות יריעות ובגדי כהונה.
מלאכת קודש זו היא תנאי הכרחי להשראת
השכינה. להלן דברי רבי אלעזר בן עזריה: "גדולה מלאכה! שלא שרתה שכינה בישראל עד
שעשו מלאכה במשכן" (מכילתא דרשב"י כ, ט). עוד מצינו במדרש: "חביבה היא
המלאכה! שהקב"ה העסיק את אבותינו במדבר ששה חדשים במלאכת המשכן. והיתה יכולת לפניו
לבראות את המשכן בהרף עין, אלא לא השרת שכינתו בישראל אלא מתוך המלאכה" (משנת
רבי אליעזר פרשה כ). הווה אומר, זה תוכן המצוה: בורא עולם מצפה לראות את ישראל,
אנשים נשים וטף טורחים במדבר להכין משכן לשכינה. מעשה זה יקר בעיני ה' ועשייה זו היא המורידה שכינה לעולם.
במסכת עירובין (נד, ב) מובא מעשה ברבי
פרידא שהיה רגיל ללמוד עם תלמיד המתקשה בתלמודו. יום אחד קראו לרבי פרידא לפתע
לדבר מצוה, ומאותה שעה התלמיד לא קלט. שאל אותו רבו: מה יום מיומיים! אמר לו: משעה
שנקראת לדבר מצוה אני מתקשה לקלוט. אמר לו: היה סבלן - אני כולי איתך! שינן איתו
את המשנה ארבע מאות פעם - וקלט. יצאה בת קול ואמרה: רבי פרידא! בחר אחת משתים: נוח
לך שיוסיפו לך ארבע מאות שנה, או שתיזכו אתה ודורך לעולם הבא? אמר: שיזכה כל הדור
לחיי עולם הבא! "אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים: תנו לו - זו וזו!" בכך
לימדונו חז"ל דבר גדול: מצוה אינה נבחנת בכמות אלא באיכות! בעשייה, בעמל,
באהבת המצוה. הנער אמנם למד משנה אחת בלבד, בזמן הזה היה יכול רבי פרידא להספיק
ללמוד מאות הלכות, ולקיים מאות מצוות. אך הדבקות במצוה, הלהט לקיומה למרות הקשיים
- הם הקובעים, וכדברי חז"ל (אבות ה): "לפום צערא אגרא". כך גם
במשכן, זו מהותו! כל עניינו ומלאכתו היא העשייה לפני ה', ורק כך תשרה שכינה על
ישראל.
מול פסוקים ומקורות חז"ל, אתה
הקורא, אם לחשך אדם במהלך פרשיות אלו דברי אגדה בדבר ירידת מקדש משמים - אטום את
אוזנך! האומר כן – חולם חלום הוא! יהיו לעיניך דברי הרמב"ם (סנהדרין פרק י)
הכותב: "דע! שיש דרשנים... אשר שמעתי עליהם... שכל דבר נמנע - נעשה אצלם מחוייב
המציאות... רחמנות על סכלותם!... הכת הזו מאבדים הדר התורה... מי יתן ושתקו!"
פעמים, שהדרשנים מתבלים את דרשותיהם
בדברי אגדה לתפארת הדרשה, ואין התוכן תואם את תורת ישראל. באשר לך - קיים בך
"אהב את המלאכה" ושנא דברי חלומות. היה נאמן לשבועת ישראל בסיני
"נעשה ונשמע" – אזי תשמענה אוזניך את דבר ה' המכריז: "תנו לו - זו וזו!"
שבת שלום