"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" (שמות כה, לא)

פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן וכלי המשכן. אחד מכלי המשכן היתה מנורת הזהב ששימשה להדלקת הנרות על ידי שמן זית, במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. המנורה זכתה שעד היום היא מושא כיסופיו של העם היהודי ואף משמשת כסמל של מדינת ישראל.

חז"ל לימדו אותנו על מספר מסרים שהמנורה והשמן זית מלמדים אותנו:

מסר ראשון: בדרך הטבע, כל חומר המעניק לזולתו מן השפע המצוי בידו מחסיר את הכמות שנתן מעצמו, אולם לא כן הנר. חז"ל לימדו אותנו, שאנחנו יכולים להדליק מנר אחד אלפי נרות, אולם אורו לא ייחסר ולא ייפגם במאומה.

בתכונה מיוחדת זו של הנר, רצו חז"ל ללמד אותנו שתכונה זו טמונה גם באור הנתינה של בני האדם. באופן פלאי מי שמעניק לשני חיוך/שמחה/מילה טובה לא רק שאותה אנרגיה חיובית לא נלקחת ממנו אלא שהיא אף גדלה ומתחזקת בקרבו.

מסר שני: שמן הזית, ששימש את המנורה, אינו יכול להתערבב עם נוזלים אחרים ותמיד הוא יצוף ויבלוט. כמוהו גם המנורה עצמה שכדי שתעמוד בדרישות התורה חובה עליה להיות מזהב טהור ולא להתערבב עם חומרים אחרים.

בכך יש רמז על השוני של עם ישראל משאר אומות העולם, ושלעולם אסור לעם היהודי להתבולל ולהתערב עם שאר אומות העולם. ואכן, גם אחרי 2,000 שנות גלות קשות העם היהודי שמר על דתו וייחודו והצליח לא להתבולל בין הגויים.

הסיבה לדבר היא שלעם היהודי יש ייעוד ותפקיד ושעל ידי מעשינו הטובים עלינו להוות דוגמא ולהיות "אור לגויים", ובכך נביא לתיקון העולם.

מסר שלישי: נקודה חשובה נוספת מתייחסת למהות ולתפקיד של הקשיים בחיינו. הזיתים, בתהליך הפקת השמן, עוברים מסלול לא פשוט של חבטות וסחיטה, אולם ברור לכל, כי סופו של התהליך חיובי ומחכה לנו שמן יקר ערך שייטיב עם הבריות. המסר בדבר הוא שהקשיים והייסורים השונים שאנחנו עוברים כפרטים וכחברה תפקידם למצות מאתנו את המיטב שבכוחותינו ועל ידי כך נהיה לטובים ואיכותיים יותר.

הבנה זו יכולה ממש לשנות את חיינו מהקצה אל הקצה, בכך שנבין שהקשיים שאנו עוברים בחיים הם לא "עונש", אלא הם "תהליך בניה" בכדי שנשפר את מעשנו.

מסר רביעי: בכדי שנזכה שהאור יגיע אלינו, צריכים אנו להתנהג בעבודת ה' בעקשנות (מִקְשָׁה), כפי שכתב רבי נתן מנמירוב (תלמידו של רבי נחמן מברסלב) על הפסוק "מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה" (ליקוטי הלכות ברכת המזון ד' סעיף י"ב):

"וּמִי שֶׁהִתְחִיל מְעַט בַּעֲבוֹדַת ה' יוֹדֵעַ זאת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל. כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבור עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ".

הרב ארז משה דורון. ניר אביעד, מתוך האתר "השבוע בפרשה" - http://nir.benny-aviad.com/