לקט מביאור שד"ל לתורה - פרשת וישלח
נכתב על ידי אורן מס, 16/12/2016
לקט מביאור שד"ל לתורה – פרשת וישלח
לג,יא: ויפצר בו ויקח: מהו לשון 'ויפצר'? שד"ל: "שורש פצר נגזר מן 'צר', עניינו הֵצֵר ודחק את חברו עד שיעשה את רצונו, וקרוב לזה 'ותאלצהו', שהוא עניין לחץ ודוחק". הסבר נאה.
לד,יג: ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור במרמה: האם התכוונו בני יעקב לרמות ולרצוח את שכם וחמור, או להציל את דינה? שד"ל: "נראה שהיה דעתם שלא יסכימו להימול, ועל ידי כך יפטרו מהם ויצילו את אחותם, אך כשראו שנימולו ולא היה להם מנוס מלתִתה להם, אז שמעון ולוי לבדם התעוררו ועשו מה שעשו באף ובחמה ... אבל שתהיה כוונתם (של בני יעקב כולם) מתחילה להרגם – לא יתכן, שאם כן לא היה יעקב בשעת מותו מקלל אפם של שמעון ולוי לבדם. ועוד, אם היו כולם בעצה אחת (להרגם) איך היה ששאר האחים לא הלכו עמהם?". שד"ל משאיר את אשמת העוול רק על שמעון ולוי, ושאר האחים רצו רק במרמה ולא ברצח.
לד,לא: הכזונה יעשה את אחותנו?: מה ההיגיון בתשובה זאת לטענת יעקב 'והיכוני ונשמדתי אני וביתי'? שד"ל: "תשובה זו לא השיבו אלא שמעון ולוי באפם וחמתם, והיו דבריהם נגד השכל, כי אחר שהיה לוקח אותה לאישה לא היה כבודם מזולזל אלא מתרבה, ובפרט אחר שהסכים עמהם להימול. גם לא היה לחוש שמא יקרה להם רע כזה או רע מזה לעתיד, כי משעה שהיו מתחתנים עם נשיא הארץ, מי יזיד לגעת בהם? אם כן לא היה זה אלא שטף אף ונקמה, ועל כן אביהם שמר את הדבר עד יום מותו, וקלל אפם". בקיצור, אין היגיון, אלא אמרו זאת מתוך חרון ורצון לנקמה.
לה,ח: ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל: מדוע התורה מספרת לנו על כך? שד"ל: "ללמדנו מידה טובה, לכבד גם המינקת המשתדלת בגידול היונק, גם אחר שגדל". מעניין.
לה,יא: ויאמר לו אלוהים... פרה ורבה: האם יעקב הוליד עוד בנים אחרי ברכה זאת, הרי רחל כבר הייתה בהריון עם בנימין? שד"ל: "יעקב עצמו פירש הנבואה הזאת דרך דרש כאילו היה הוא עתיד להעמיד עוד שבטים אחרים, והם אפרים ומנשה, ולפיכך אמר 'אל שדי נראה אלי בלוז ... ויאמר אלי הנני מפרך, ועתה שני בניך ... לי הם' (בראשית מח,ג-ה)". פשט נאה.
לו,לא: ואלה המלכים ... לפני מלוך מלך לבני ישראל: לאלו מלכים מבני ישראל התכוונה התורה? שד"ל: "משה עצמו נקרא מלך ... שהשם 'מלך' נגזר מן 'מוליך' ומנהל את ישראל ... ואם כן לא נכתבה הפרשה הזאת בימי מלכי ישראל ויהודה". שד"ל לא מותיר פתח ל"ביקורת המקרא".
שבת שלום, שבת של הסכמה, משובה ונחת, היגיון וצדק, כבוד לזולת הטוב, אמונה בה' ובתורת משה, אורן, בן וכו'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
