יצחק אמר ליעקב את הברכה שהוא רצה לתת לעשו, בנו האהוב, ככתוב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (בראשית כז כט), ועוד יצחק הסביר לעשו את דבריו ליעקב, ואמר: "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים" (בראשית כז לז).

למה יצחק רצה לעשות את יעקב לעבדו של עשו?

נאמר "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כה כח), אבל זאת סיבה חלשה לפגוע ביעקב ולחסל אותו.

בזמנו אלוהים אמר לרבקה: "שְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כה כג). למרות שלא כתוב, רבקה לבטח סיפרה את זה ליצחק, כשם שלא כתוב שהגר סיפרה לאברם את דברי המלאך שבנה יקרא 'ישמעאל' (בראשית טז יא), ובכל זאת אברם ידע לקרוא לבנו 'ישמעאל' (בראשית טז טו).

פרוש המילה "רב" באכדית זה: גדול, ופרוש המילה "צעיר"באכדית זה: זעיר, קטן. ובאמת כאשר נולדו התאומים אחד היה גדול, חזק ושעיר, והשני קטן, בגודל פג. הוריו של התינוק הקטן נתנו לו שם: יעקב, יה'-עקב, במשמעות שאלוהים ישמור ויעקב אחריו. יעקב הקטן היה זקוק לאימו שנים רבות, ולכן הוא נקרא "יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה כז).

יצחק לא היה בטוח מה משמעות המשפט "ורב יעבד צעיר'. (בכוונה אין ניקוד,כי הניקוד הוא פרוש, ונוסף לתנ"ך מאות שנים מאוחר יותר.) יצחק לא ידע אם רבקה דייקה ואמרה: "הגדול יעבּד (ישעבּד) את הצעיר", או "הגדול יעבד (ישתעבּד) לצעיר", (או כפי שהביאו אחרים: "את הרב יעבד הצעיר" או"הרב יעבד את הצעיר"). בכל אופן יצחק הבין שתהיה מלחמה בין בניו. יצחק רצה למנוע את המלחמה הזאת.

יעקב היה קטן כל חייו (ראה חידוש: יעקב היה איש קטן, זעיר). יעקב היה כל כך קטן שיצחק חשב שיעקב לא ימצא אישה שתהיה מוכנה להיות אשתו, וכך ליעקב לא יהיה זרע, הן עשו כבר נשא שתי נשים. לכן להגנתו של יעקב, יצחק מינה את עשו לאדון ליעקב, כשם שבעתיד יוסף יהיה אדון לאחיו וידאג לכלכלתם (בראשית נ כא). בצורה כזו יצחק רצה שעשו ישמור ויגן על יעקב הקטן כל חייו, והם לא ילחמו אחד בשני, ולא יהיו שני לאומים.