בזמנו אלוהים הפחיד את אבימלך והודיע לו שהוא וכל אשר לו ימותו אם הוא יפגע באברהם ואשתו. למרות שאבימלך מיד דיבר עם אברהם, בכל זאת אלוהים עצר כל רחם בבית אבימלך עד שאברהם התפלל בעדו וכולם נרפאו.

עכשו במפתיע אבימלך בא לבקר את אברהם ביחד עם פיכל שר צבאו. אבימלך מבקש שאברהם לא יפגע בו ונכדיו, אבל לא מסביר למה הוא חושש שאלוהים או אברהם יפגעו בו.

סביר שנודע לאבימלך זמן קצר לפני כן שעבדיו גזלו באר מאברהם. אבל כאשר אברהם טוען שאנשי אבימלך גזלו באר ממנו, אבימלך עונה: "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה; וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם"  (בראשית כא כד).

1. אבימלך לא אומר שהוא לא יודע שאנשיו גזלו באר מאברהם. כל שהוא אומר זה שהוא לא יודע מי עשה זאת. אז מה הוא מספר את זה לאברהם, שילך ויחקור את שר צבאו.

למעשה אבימלך נתן פקודה לגזול ולסתום בארות במדבר, ופיכל שר צבא הוציא לפועל את הפקודה. המטרה היתה למנוע מזרים מתנחלים לפלוש לגרר בשפלת החוף. המדבר שימש כחומת מגן. אבימלך היה סותם וגוזל מזרים את הבארות ומגרש אותם למדבר. כך קרה גם בתקופת יצחק שאנשי אבימלך סתמו בעפר את הבארות שאברהם חפר (בראשית כו טו).

2. אבימלך לא אומר שרק אברהם אמר לו היום שאנשיו גזלו את הבאר. אבימלך אמר שאברהם לא בא קודם להתלונן, ושהוא שמע הבוקר מאנשיו שלו, בדיווח הבוקר, שהם גזלו באר, שאבימלך מיד ידע שהיא שייכת לאברהם, ולכן אבימלך מיהר לרצות את אברהם.