משנה מסכת תמיד פרק א משנה ד

מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום את המזבח והםאומרים לו הזהר שמא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור והרי המחתה נתונה במקצועבין הכבש למזבח במערבו של כבש אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לאהיו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והןאומרים הגיע עת קידש ידיו ורגליו מן הכיור נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופנה את הגחליםהילך והילך חתה מן המאוכלות הפנימיות וירד הגיע לרצפה הפך פניו לצפון הלך למזרחו שלכבש כעשר אמות צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראותהעוף ודישון מזבח הפנימי והמנורה:

מה הכוונה "הפך פניו לצפון"?

מאת: יונתן שטנצל

שהכהן שזכה בתרומת הדשן ירד מהמזבח אומרת המשנה "הפך פניו לצפון", הרי הוא לא יכול לפנות למזרח הכבש לפני שהלך את כל רוחב הכבש שהוא 16 אמה.  האם "הפך פניו לצפון" הכוונה, שהוא הלך מצד מערב של העזרה לכיוון מזרח למרות שהמשנה לא מציינת את עובדה זו,  ואז הגיע למזרח הכבש ואז פנה שמאלה מדרום לצפון הכבש זה הכוונה "הפך פניו לצפון" על מנת להניח את הגחלים במקום. והרי המילה "הפך" זה נראה 360 מעלות. ולפנות למזרחו של כבש פנייה שמאלה, זה לא "הפך" אלא "פנה"  וזהו פניה של  180 מעלות ולכל הפחות  היה המשנה צריכה לכתוב  ו החיבור  "הפך פניו לצפון"... והלך. וכתוב ללא ו.

ולא ראיתי אף אחד מהמפרשים שמתעכבים על זה, לא ראשונים ולא אחרונים וזה תמוה מאוד.

ולכן לדעתי הקטנה צריכים לומר, שהכהן שיורד מהכבש עם המחתה לא יכול לפנות שמאלה, מאחר ולמדנו שבבית המקדש פונין לימין.  ולכן שהוא ירד מהכבש הוא ירד במערב הכבש שהוא ימין הכבש כמו שכתוב : במשניות יומא פרק ד,ה. : "בכל יום כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו"  וכן במשנה  זבחים פרק ו :"כל העולים למזבח,  עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל" וכן משנה מידות פרק ב, ב. :"כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל"   ולכן הכהן שיורד מצד ימין של הכבש, ופניו לכיוון דרום, חייב לפנות ימינה ולעשות סיבוב ממערבו של כבש, והרי מקום הדשן היה ממזרחו של כבש. אולם התורם החזיק מחתה של  גחלים חמות, הוא רצה לקצר את הדרך ולפנות שמאלה למזרח הכבש,   ולכן שירד מהכבש ופניו לדרום, ירד לרצפת העזרה,

1.     הסתובב  במקומו קודם ימינה לצד מערב סיבוב 180 מעלות.

2.     ואז הסתובב עוד פעם כשפניו לצד צפון. סך הכל סיבוב של 360 מעלות.

3.     ואז שפניו לצפון הוא יכל לפנות ימינה למזרח הכבש, ולפנות שמאלה וללכת מדרום לצפון 10 אמות ולהניח את  מצוות הרמת הדשן  וזה נראה לי הפשט ברור ביותר.

ומצאתי  על דרך אחרת, אחר מה העניין לפנות להפוך פניו לכיוון צפון, שהלוקה בבית הכנסת לאחר מנחה,  כותב הרמ"א בשם המהרי"ל: שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תרז, ו. "והנלקה לא יעמוד, ולא ישב, רק מוטה  פניו לצפון ואחוריו לדרום" וזה הלשון בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות ערב יום כיפור :"מהר"י סג"ל היה רגיל בעצמו הולך על המגדל ומטה פניו כלפי צפון, וקורא לר' זלמן המכונה שלפרמול להלקות אותו".  והמשנה ברורה כותב: "אבל הט"ז כתב דוקא יהפוך פניו לצפון שעיקר חטאת האדם הוא מחמת ממון וכתיב מצפון זהב יאתה ע"כ מכניע עצמו לאותו צד להודיע שמשם בא לו החטא ע"כ וכן נוהגין"