בס"ד

כי הדם הוא הנפש?

לפרשת ראה  התשע"ו   ר" ח אלול  התשע"ו

--------------------------------------------

אנו עומדים בשבת ראש חודש אלול הבעל"ט , בעוד כיומיים נחל באמירת  הסליחות לפי מנהג ספרד

בתקווה ובתפילה לשנה טובה ומתוקה.

בפרשה מוזכר שלוש פעמים האיסור על אכילת הדם, "רק חזק לבלתי אכל הדם ,כי הדם הוא הנפש, ולא תאכל הנפש עם הבשר,לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים...לא תאכלנו למען יטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ה" .

כל יהודי נברא  בצלם אלקים כידוע מספר בראשית   ,וכמוזכר לעיל  עם ישראל הוא בנו של ה" יתברך, איזה עוצמה ואיזה גדולה!! [ואולי גם קצת פחד?]

בראש הפרשה וגם בהמשכה אנו מצווים שלא ללכת אחרי אלקים אחרים ," וכי יסיתך אחיך או בן אמך או בנך או בתך  או אשת חיקך  או רעך  אשר כנפשך בסתר  לאמר  נלכה ונעבדה אלקים אחרים .. לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא חתמל ולא תכסה עליו " , ונשאל  , וכי יש אלקים אחרים?  הרי הדבר לא   מקובל בכלל ,שכן ה" אחד ושמו אחד"! אז במי או במה מדובר  ומה הקשר  ל-" לבלתי אכל הדם", מישהו אוכל דם?? ועוד  תמוה , אך בדיוק הדם הוא  הנפש?  שהרי נאמר," כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם כי הדם  הוא בנפש יכפר" [ אחרי מות יז] והרי שוב, אסור לאכול דם , אז  ?

מסתבר  שהכל קשור, וכן הדם הוא באמת חלק   מהנפש שלנו , איסור אכילת הדם  מתקשר  לכל מה שמסמל  את  העבודה זרה  ומעשה הבהמה  , במילים אחרות, התנהגות שלא מתחשבת ולא מרחמת על הזולת , והרי זה ההפך הגמור   מהמטרה שלנו בחודש אלול!! אני לדודי  ודודי  לי  , אני פועל למען " דודי" שהוא הקב"ה, אך אפשר גם  לקחת את זה לכיון  של  חבר , ידיד  , שהרי לא תפגע בו אלא  תהיה למענו ואז הוא  יהיה למענך,  מה שאכילת הדם היא בדיוק הפעולה ההפוכה!

איסור  אכילת הדם נתפס כמשהו קל  .. נכון ,מצד אחד  לא אוכלים היום דם ..  אבל מצד שני  לא תמיד  נכנסים למשמעיות העמוקות של הפסוק ,והם עמוקות!   כאדם  מלבין את פני חברו ברבים או פוגע  בו הדם אוזל מפני של אותו אדם  והם נהיות " לבנות" [ וברור שהדם לא אוזל לגמרי שהרי זו התוצאה  של הבושה והפחד  ..]

וידוע הפ"ס ,  המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא "  , אם נעמיק  בפ"ס  " רק חזק לבלתי אכל את הדם  כי הדם הוא הנפש" , נשאלת השאלה, במה אנו מאכילים את הנפש ? או את " הדם" ? מה אנו מכניסים לגופנו  הן  בפן  בגשמי והן  בפן הרוחני?  , בפרשה  אנו קוראים גם על המאכלות האסורות  " לא תאכל כל תועבה" , מי  אוכל דבר  נתעב  ?  דבר זה מתקשר בדיוק  לציווי ," לא תאכל על הדם"  יחד עם כל מהותו של חודש אלול  שמטרתו חזרה לחיים  תקינים ונקיים  הגשמי בשילוב הרוחני  .

" בצלם אלקים ברא  אותו , בצלם דמות תבניתו " , תבנית של מי  ?

ונשאל שאלה  מפחידה יותר, האם אנו עובדים חלילה  אלקים אחרים?  הרי ברור  שלא נעשה זאת לעולם! , השאלה היא  מה בדיוק אנו " אופים" בתבנית שלנו כל השנה  והאם זה יערב לחיכנו  בימים הנוראים?

" בצלם דמות תבניתו"  , מהי  " תבניתו של הקב"ה ? אפשר להרחיב  ולהעמיק, אך לא אאריך ..

"אני לדודי ודודי לי" , הדוד  מסמל גם את רעיון הבעל והאישה , כדוגמת כנסת ישראל  והקב"ה

איזו  תבנית תהיה לבית שלך  ? איך תתייחס  לאשתך, " אשת בריתך"?  ועוד שכתוב בפרשה, " כי יסיתך  אחיך בן אמך  ... או אשת חיקך .. אשר כנפשך בסתר לאמר  נלכה ונעבדה אלהים אחרים  ..לא תאבה לו  ולא תשמע לו .." היעלה על הדעת שאשת חיקך  שהאהבה ביניהם היא בלב ובנפש  תסית אותך נגד כל מה שאתה מאמין?  הרי זה ממש," לא  " אשר כנפשך"....  הדבר דומה  להתנהגות שלנו עם הקב"ה ועצות היצר הרע   , ועוד  תמוה, האיסור על אכילת דם נראה לא מדויק,  וכי אוכלים דם?" הרי גם שהדבר קשה, אם נדמיין רגע, דם שותים כמו כל דבר נזולי, הדם בגוף הוא נוזל  בתוך גופנו , אז מה עניין האכילה?

התורה מנסה להראות לנו עד כמה העניין של פגיעה בזולת מכל סוג שהוא  היא ממש אכילה, שכן משקה אתה לוגם במהרה בעוד שאכילת מאכל לוקחת זמן  .. רמז שהפגיעה בחבר  דומה לאכילת נפשו  שהדבר הוא  איטי  וממשיך לשנים רבות לעיתים  , אומרים שאדם מקבל מכה ,הפצע עובר אחרי כמה ימים, בעוד  פגיעה מילולית לא עוברת בקלות, בדיוק כמו ההסתה של האדם הקרוב לעבוד אלקים אחרים שהיא פגיעה ואולי ניצול מצוקתו של האדם ותלותו הרגשית, אבל לדבר  רע , בניגוד גמור  לפ"ס אני לדודי ודודי לי  שמתקשר נהדר  עם הפ"ס " ראה אנכי נתן  לפניכם היום לכם ברכה וקללה " .

עניין אכילת הדם מתקשר גם לעניין הקרבנות שמוזכרות בהמשך הפרשה ,בשר הקרבן  שמוקרב על גבי המזבח  נועד לכפר על נפשו של האדם שחטאה ,גוף הבהמה מוקרב כאמור על המזבח והדם לעומת זה  שנזרק על קירות המזבח  מכפר על הנפש שכאמור חטאה," כי הדם בנפש יכפר" ,ורק כאשר הכהן היזה את הדם על קירות המזבח ,מתבצעת למעשה הכפרה על נפש האדם,וכל זה שנדע  כי הנפש נמצאת בדם האדם, וזה גם יסוד  השתפכות הנפש לפני הקב"ה בימים הנוראים ,לכן נמצא תמיד באיסור אכילת הדם  את המילה" נפש"  יחד עם המילה " דם" ,ואם נשאל ,הרי הדם שנשפך על קיר המזבח הוא דבר חומרי של בעל חי ,איך הוא מכפר על הפן  הרוחני שבאדם? אלא זה הענין, שיבוא הדם הפיזי   ויכפר על הנפש השכלית  והרוחנית של האדם וזאת כמובן ע" י  התשובה שאנו עשים בימים אלא  ואמונה בה" שיסלח לנו  וימשיך להאמין בנו    .

עניין איסור אכילת הדם  מתקשר גם לעניין איסור אכילת הבהמות הטמאות  , וזאת כדי שלא  נכניס לגופנו את הגסות והרעות שלהם, הדבר מתקשר גם לעניין יציאת מצרים  ומריחת הדם על המשקוף  , וכך שהמצריים היו שטופים בדם ובזימה ..וענין " אכילת הדם" שמזכיר גם להימנע  מתועבות וגסות.

הזכרנו קודם את " תבנית ביתו של האדם" , וידוע שאשתו זו ביתו" , הווי מכבדה יותר מגופו !

כל אדם  דואג לגופו  ונשמתו , הדבר ברור  , על הבעל ישנה  משימה  לכבד את אשתו  יותר מאשר הוא מכבד את עצמו הוא! ואיך הדבר אפשרי  ?  לכבד אדם  יותר מאשר  גופו של האדם עצמו?,

זה אפשרי  היות והאיש והאישה מרגע הקידושין נהפכים לגוף אחד  , "  עצם מעצמי  ובשר  מבשרי"

[ מוכר הסיפור" כואבת לנו הרגל  ?] ברגע שפוגעים  באשתך או בזו שמיועדת  להיות   [ למרות שהם עדין לא " אחד" עומד להם הפ"ס ואהבת לרעך כמוך"] הדבר פוגע גם בך! כואב גם לך  , " מתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה" ,אתה מחיוב לדאוג לא לצערה וקל וחומר לא לתת לאדם אחר לצערה! , וכמו שהזכרנו ,בקשר תקין אדם לא יצער את אשתו , בגלל רגישותה  וכבודה שכן ברגע שהוא עובר על צו זה הוא מצער גם את עצמו! הדבר  מדהים ביחס  לפ"ס " אני לדודי ודודי לי , שראשי התיבות שלו מלבד אלול הם," איש לרעהו ומתנות לאביונים" , בדיוק כמו בפורים  שאנו מצווים לדאוג לחברנו  ולקרוב לבבות  ,כך גם  בחודש אלול הבעל"ט .

פרשת ראה  פותחת במילים," ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" ,  יש מישהו מאיתנו שלא בוחר בברכה? אין כזה! בחודש אלול שהגיע אנו  אומרים מאות פעמים את שלש עשרה מידותיו של הקב"ה ומבקשים שינהג עמנו במידת הרחמים, אך האם אנו נוהגים כך עם חברנו ,או " אוכלים את דמם"  , ועושים את עצמנו כאילו  לא עשינו מאומה ..?  " האומר אחטא  ואשוב" אין מספיקים בידו  לעשות תשובה" , ונגיד , נכון , אנו  מבקשים סליחה מריבנו של עולם  ובדרך כלל לא כל כך עומדים בדיבורנו, והוא  תמיד סולח לנו   ,אך הדבר שונה בתכלית עם נעשה את הדבר עם חברנו[ וברור שלא גם עם הקב"ה!! ]  כיוון שעברות שבן אדם לחברו  אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו  "  , אם האדם  אוכל את דמו של חברו  , הוא גם אוכל את נפשו , אם הוא מדבר לשון הרע , מפחיד,  מנתק או מנסה לנתק  קשר בין רעים האהובים  הדבר אסור בתכלית!,בניגוד גמור , כמו שהזכרנו קודם," כי יסיתך אחיך

 או אשת חיקך .. לא תאבה לו  ולא תחוס עינך עליו , כי הרג תהרגנו ,.. כי ביקש להדיחך מעל ה" אלהיך המוציאך ממצרים מבית עבדים"   , הדבר  קשה קצת , אדם פלוני  שחברו ביקש  להדיחו  מעבדות ה"  לעבודה זרה , הנ"ל מצווה להרגו  , ברור שהיום הדבר  לא  קורה  [ ואין כאן מחלוקת על  הכתוב בתורה ]  כיוון שאין היום עבודה זרה בסגנון של זמני המקרא , אך יש שפיכת דם מסוג של הלבנת  פנים  ושפיכת נפש החבר , או נשאל אחרת  , איך הייתם  מגיבים אם היו מנסים לפגוע או להעליב  את חבר נפשכם ?  או לסכסך ולנסות להפריד   ביניכם  ? וזאת  לא מסיבה שהחבר  מנסה להסית אתכם מעל עבודת ה", אלא  בדיוק להפך?!  , את התשובה כל אחד  יודע..   היצר הרע  משול לעבודת האלילים של ימנו, הוא מנסה  להפריד בינינו  להקב"ה ,  שהוא  חלק מאיתנו בכל רגע ," אלקי נשמה שנתת בי טהורה, אתה בראתה אתה יצרת " ..   הנשמה שלנו טהורה ,  המלך  הגיע  לשדה ממש לפני כמה דקות, הוא יודע שהנשמה שלנו טהורה וזכה , והוא רוצה  את קרבתנו  , יושרנו וטוב ליבנו ,וקל וחומר שננהג כך  עם חברנו   , אנו  צריכים להיות מאושרים על הזכות שיש לנו בימים " נוראים" אלו, לתקן את נפשנו ולחזור לטוהר ליבנו,  לשנות מה שדרוש תיקון  , להתחזק במצוות כל אחד בתחומו,  ולא לדבר  מהפה  ולחוץ אלא  לדבר ברכה,  וכדאי לזכור "שהמברך מתברך.". הבה נקבל את פני מלכנו  בדיוק כמו שאנו מקבלים את רעיתנו וארוסתנו , בשמחה  בכבוד  ודאגה לשלמות הקשר , לשלמות השניים , אנחנו וה" יתברך  , שנזכה לשנה  טובה  מתוקה ומבורכת , שכל התפילות יתקבלו ברצון  בקלות אמן ![לע" נ  הרב שמשון נחמני זצ" ל]