נקודות חשובות להבנת הסיפור:

1  ה'  פקד על משה להכין פסלים מזהב בדמות הכרובים ולהציב אותם על ארון הברית (שמות כה כ).
2  לאחר סיפור עגל המסכה, משה תמיד כיסה את פניו במסווה (מסכה) כאשר הוא היה בציבור (שמות לד לג-לה).
3  רש"י מסביר שהמילה 'אלוהים', בין בני אדם, היא אדון ושליט (שמות ד טז).
4  ה' עצמו פונה ומתאר את משה: כאיש אשר העלה את בני ישראל ממצרים (שמות לג א).
5  אהרון לא נענש על מעשיו, להפך, הוא ובניו קיבלו להיות כהנים גדולים לדורות.
6  לאחר מעשה העגל ה' מוסיף חוק חדש האוסר לעשות 'אלוהי מסכה' (שמות לד יז) - כלומר לפני כן לא היה חוק האוסר לעשות אלוהי מסכה, וגם אחרי זה מותר לעשות מסכה למלך.
7  כאשר פונים לה' נאמר שאדוני 'הוציא' אותם ממצרים ולא 'העלה' אותם.

ה' פקד על משה לעלות להר, ולמנות את אהרון וחור להנהיג את העם בהעדרו. ה' כתב את הלוחות בעצמו ואחר כך המשיך לדבר ולהסביר למשה באריכות מרובה על כלי-המשכן לפרטיהם הקטנים ביותר. ה' לא נתן למשה לרדת מההר בלילה ועיכב אותו, וכך העם נשאר בלעדיו זמן רב.

ה' בכוונה יצר בעיה לעם, וחיכה לראות מתי העם יתחיל להתמרמר. ה' עשה נסיון דומה לאדם וחוה כאשר הוא שם את עץ הדעת לפניהם, וכאשר הוא לא שעה למנחתו של קין. 

ה' העמיד את העם בנסיון, וה' היה ממשיך לדבר עם משה על כלי המשכן עד שהעם היה בא לאהרון. ה' ספר את הזמן, וציין למשה שהעם סר מהדרך תוך זמן קצר, לדעתו.

אפשרי שחלק מהעם חשב שלאחר הקורבנות וזריקת הדם על העם (שמות כד ח) משה גמר את הטקס, וכהבטחתו לפרעה, הם יחזרו למצרים. חלק אחר רצה לקחת את ההנהגה כפי שמאוחר יותר יבוא קורח וידרוש (במדבר טז ג).

ביום הארבעים העם בא לאהרון (שלא בקש עזרה מחור) ובקש:"קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות לב א). משמעות הבקשה היתה למנות להם מנהיג חדש במקום משה, אשר נעלם לארבעים יום ואולי הוא כבר מת. למעשה הסיפור הזה הוא מרד נגד שלטונו של משה, ולכן משה הרג כ-3,000 מורדים.

אהרון בקש שהמבקשים יביאו לו עגילי זהב, כלומר רק העשירים שהיה להם עגילי זהב תרמו, והכין מסכה. תפקיד המסכה היה להסתיר את זהותו ואת רגשותיו של המלך (הפרעונים לבשו מסכה, ומשה לבש מסווה לאחר מעשה העגל). המסכה היתה כמו כתר מלכות. כיוון שאהרון לא היה מומחה באומנות, המסכה, של פני אדם, יצאה לו מעוותת כמו עגל. אפשרי שהמסכה היתה כדמות עגל בכוונה לכבוד יוסף שנחשב לשור, ובניו עגלים (דברים לג יז). אפשרי שאהרון רצה לוודא שהעם באמת רציני בבקשתו, והתכוון להציג מנהיג, מאחורי המסכה, עד שמשה יחזור.

למרות שמשה כעס על אהרון במעשה העגל (שמות לב כא) והאשים אותו (דברים ט כ), נראה שה' לא העניש את אהרון, כי כנראה אהרון עצמו לא חטא.

העם קיבל את המסכה ורקד לפניה וקיבל שזאת תהיה המסכה של המנהיג שהעלה אותם ממצרים וינהיג אותם הלאה.

כאשר העם התחיל לרקוד לפני המסכה, רבים, שלא הבינו מה אהרון עשה, חשבו שהמסכה הזאת, בדמות עגל, היא פסל בדמותו של ה', ולפני הפסל הם רקדו וקמו לצחק. כך חלק מהעם נכשל, וה', בהמשך, נגף את החוטאים (שמות לב לה). ה' לא נגף את כולם כי ה' היה צריך שהם יגדלו את דור ההמשך.