לעומת זאת, כשאדם מתבטל בפני האמת שאותה הוא מבקש להביא, והוא נקי מפניות המניעות בני אדם לרצות להגן על דעותיהם, כגון: כבוד, הרצון לזכות ולנצח בהתדיינות, התהילה המוענקת למי שהוכיח את צדקת דבריו - כשהוא נקי מכל אלו, הרי שלא כבוד מלכים בשר ודם הוא המפעם בו, כי אם כבוד אלוקים, הבא לעולם בדמותה של אמת שאיננה מאיימת על איש, ועל כן היא ניכרת ומתקבלת על לב כל.

רבי נחמן נותן לנו עצה כיצד לזכות בכבוד אלוקים - "ְשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ, יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק".

רבי נחמן עושה מהפכה בהדרכתו אל האדם המותקף שהכל חולקים עליו: 'אל תירה לכל הכיוונים', 'אל תתקיף בחזרה', 'אל תנסה להוכיח את טעותם' - פשוט תשתוק! בשתיקה יש בחינה של ביטול זחיחות הלב, זוהי תנועה המנוגדת לאינסטינקט הקיים באדם המותקף המבקש מיד להתקיף בחזרה, ומשעה ששמע בזיונו וישתוק, הוא מסוגל להתבונן על הסוגיה, על המחלוקת, באופן נקי וטהור, ואזי ראוי הוא לשוב אל המחלוקת ולעשות בה שלום.

הסר מעליך את הגאווה, מבקש רבי נחמן. פְּשֹט את כבוד המלכים ולבש כבוד אלוקים, קבל את הזמנת החולקים עליך להתבוננות פנימית ובדוק מה יש אצלך לזכך, לתקן ולרומם, ואזי תסור המחלוקת מן העולם. המחלוקת בתפיסתו של רבי נחמן הופכת לאתגר - המזככת ומטהרת ומאפשרת לאדם להשתחרר מן הגאווה.