לאור המקדש

אמרו חז"ל על הפסוק "חצבה עמודיה שבעה" - שהכוונה לשבעה ספרי תורה. לדעה זאת, הפרשה שלנו היא המפגש בין שלשה ספרי תורה: ספר במדבר עד פרשת ויהי בנסוע הארון, פרשת ויהי בנסוע הארון, והפרשה לאחר ויהי בנסוע הארון עד סוף במדבר. לדעה שניה בחז"ל, פרשת ויהי בנסוע הארון איננה ספר בפני עצמו, אלא נעקרה ממקומה מפרשת במדבר (פרשת הדגלים), במסע המחנות יחד עם ארון הברית, ונכתבה בפרשתנו, כדי להבדיל בין פורענות לפורענות (שבת קטז,א).

הגמרא מציינת מהן אותן פורענויות שראוי להפסיק ביניהן: פורענות ראשונה 'ויסעו מהר ה'' ופורענות שניה 'ויהי העם כמתאוננים'... על הפורענות הראשונה דרשו במדרש (אוצר המדרשים): "שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק היוצא מבית הספר שבורח והולך לו, כך היו בורחים מהר סיני דרך שלשת ימים לפי שלמדו הרבה תורה בסיני - אמר הקדוש ברוך הוא נסמוך פורענות לפורענות? לא, אלא נפסוק פרשת ויהי בנסוע הארון..."

הפורענות של "ויהי העם כמתאוננים" מובנת, אחרי כל הטובות שהקב"ה נתן לעם ישראל, בכל זאת מצאו לעצמם מקום להתאונן. אך הפורענות של "ויסעו מהר ה'" איננה מובנת, הרי הם נסעו מהר ה' על מנת להיכנס לארץ ישראל! (רש"י במדבר י,לג). הבריחה מהר ה' חמורה כשלעצמה גם כשהמטרות שבשבילן בורחים הן נעלות וטובות, גם אם בורחים כדי לקיים כמה מצוות, יש לשמוע בהר ה' לכל התרי"ג מצוות.

דומה שבריחה היום מהמקדש חמורה שבעתיים, שכן בורחים גם מהר ה' - מאת הקב"ה וכן בורחים מקיום כמאתיים מצוות. היינו צריכים לקיים את הפסוק "לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב" להתעסק בבניין המקדש, ובמקום זאת, ברחנו מההר כחמישים שנה לטובת הכותל המערבי. שנזכה לשוב להר ה' ולבקר בהיכלו (הרב ישראל אריאל).

מאת הרב אבי כהנא