ביום חגה של ירושלים, ראוי להתבונן בשמה של עיר קדשנו ולעמוד על טיבה ומהותה.

חז"ל במדרש רבה (בראשית רבה, נו, י) מסבירים כיצד התהווה שם זה:

"אברהם קרא אותו -　 'יראה', שנאמר: 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה'. שֵׁם (שם היה הבן של נוח והוא נקרא גם מלכי צדק – על פי מסכת נדרים, לב: "מלכי צדק הוא שֵׁם בן נוח") קרא אותו 'שלם', שנאמר: 'ומלכי צדק מלך שלם'. אמר הקב"ה: אם קורא אני אותו 'יראה' כשם שקרא אותו אברהם – שֵׁם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו 'שלם' - אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם - 'יראה' 'שלם' - ירושלים".

הרב קוק זצ"ל מסביר (מדבר שור דרוש ח) שהוויכוח בין שֵׁם לאברהם לא היה על יופיו של שם המקום, אלא על מהות המקום שנבחר להיות מרכז עבודת ה' בעולם.

השלמות העליונה של האדם היא בהכרתו בגדולת ה', וְשֵׁם (מלכי צדק), שראה בבניית השקפה אמיתית וישרה את עיקר עבודתו של האדם בעולם, קרא למקום 'שלם'.