מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא בהקשר ליום ירושלים (מובא ב'משנת הגורן' 'בניין ביהמק"ד וקיבוץ גלויות') שישנה מחלוקת בחז"ל מה קודם למה, האם בניין ירושלים קודם לקיבוץ גלויות או להיפך, קיבוץ גלויות קודם לבניין ירושלים. מהגמ' בברכות (מט,א): 'ורב נחמן אמר: אפי' פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים, משום שנאמר (תהלים קמז, ב) "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" אימתי בונה ירושלים ה'? בזמן שנדחי ישראל יכנס'. ופרש"י: 'ור"נ כו' - בונה ירושלים תשועת ישראל היא, דכתיב (תהלים קמז) "בונה ירושלים ה'" ואז "נדחי ישראל יכנס"'. משמע שקיבוץ גלויות יהיה יחד עם בניין ירושלים או לאחריו. בתנחומא (נח סימן יא) נאמר: 'אמר רבי שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות, ואם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים אל תאמין. למה? שכך כתיב: "בונה ירושלים" ואחר כך "נידחי ישראל יכנס"'. משמע מהרישא שהקיבוץ לפני בניין ירושלים ומהסיפא משמע ההיפך. מהגמ' במגילה (יז,א) שסדר התפילה חובר ע"פ סדר הגאולה, יוצא שקיבוץ גלויות חל לפני בניין ירושלים. מהרמב"ם (מלכים יא,א) 'המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל' וכו', משמע שקודם בניין ביהמק"ד. (וביר' חולק על הרמב"ם (מע"ש ה,ב) שאומר: 'אמר רבי אחא: זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד' משמע שלא כרמב"ם שקודם בא המשיח). ומרן הגאון נוטה לומר שבימנו זה חלק מהתקופה המשיחית. וב'תורת המועדים' ('יסודות הגאולה') הביא מרן הגאון שמרס"ג נראה שקודם יהיה קיבוץ גלויות. וראה ב'תורת המדינה' ('בניין ירושלים וקיבוץ גלויות') שמאריך וגם מביא את שיטת הזוהר:'דתנן בית המקדש קודם לקיבוץ גלויות... דכתיב "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" בונה ירושלים תחילה אחריו נדחי ישראל יכנס', והוסיף גם שאולי הסדר של הגאולה אינו מעכב. וניראה שהתנחומא שסותר עצמו יכול להתפרש שקודם יש קיבוץ גלויות, ומה שאומר 'ואח"כ' אין הכוונה שזהו סדר השלבים, שלאחריו בא שמקבץ הנידחים, אלא 'ואחר כך' הכוונה שנאמר מיד, כעין אומר היקש, שנאמר אח"כ כדי לחברם, לומר שמיד לאחר קיבוץ גלויות בא בניין ירושלים, ולכן 'אם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים אל תאמין' כי בפס' מובאים ביחד, ולכן זה מיד לאחר זה, ואין הפסק בניהם, וזהו שבפס' מובא מיד 'אח"כ'. או שלומד שנאמר בפס' אחריו כעין הסבר, “בונה ירושלים" למה? כי "נידחי ישראל יכנס", שהקיבוץ גורם שמיד יהיה בניין ירושלים. ואולי התנחומא מלמד שישנם כמה שלבים בקיבוץ גלויות, ולכן אומר שיש מסורת אגדה ולכן וודאי שקודם יהיה קיבוץ גלויות, אבל הוא לא יספיק ליגמר (שעדיין לא יתקבצו כולם) עד שתבנה ירושלים, שהיא מופיעה באמצע, כמובא בפס'. ואולי יש שני עניינים של ירושלים, יש את העיר ויש את המקדש שהוא שיאו, ולכן ברישא באגדה זהו על המקדש שהוא אחרי קיבוץ הגלויות, ואילו בסיפא מדובר על העיר ירושלים שזהו השלטון, שהוא לפני קיבוץ גלויות. עוד אפשר שיש מחלוקת האם המקדש לעתיד יבנה על ידנו או ע"י ה' (שירד משמים), ונראה שבפועל אנו נקים וה' ישלים אח”כ, ומימלא אם כך יהיה, אז מובן שיש שני חלקים בהקמת המקדש, אחד (שלנו) לפני קיבוץ גלויות ואחד (של ה') לאחריו, ולכן לא סותר הרישא והסיפא של התנחומא, אלא בא להשלים את העניין. או שיש מחלוקת האם עשרת השבטים יחזרו או לא, 'עשרת השבטים אינן עתידין לחזור..דברי ר"ע, ר"א אומר.. אף עשרת השבטים שאפל להן, כך עתיד להאיר להן' (משנה סנהדרין י,ג) ואפשר שגם ר"ע מודה שישובו אבל לא בצורתם, אלא יעברו לתחת יהודה (כמו בימנו שמגיירים אותם), ולכן מצד אחד אפשר לקרוא לחזרתם קיבוץ גלויות (כר"א) ואפשר שלא לקרוא לזה כך (כר"ע) ולכן אפשר שהקיבוץ גלויות באגדה הוא ע"פ ר"ע וזהו קיבוץ היהודים מהגלויות, שהוא הנקרא קיבוץ גלויות, ובא רשב"נ ומוסיף שיש עוד קיבוץ גלויות והוא יהיה לאחר ירושלים, כר”א (שאף ר"ע מודה שהוא סוג של קיבוץ נדחי ישראל). ומה שרש"י מביא על הגמ' 'ואז נדחי ישראל יכנס' ניראה שאין הכוונה לומר שיהיה כסדר הזה, אלא 'ואז' באותו זמן ובהקשרו יש קיבוץ גלויות, אבל לא בא לקבוע שזה דווקא לאחריו, וזהו תחילת דבריו 'בונה ירושלים תשועת ישראל היא' שזה בא יחד, וזהו כפשט הגמ' 'אימתי בונה ירושלים ה'? בזמן שנדחי ישראל יכנס' שעניינם אחד. וכן מה שהרמב"ם מביא קודם את המקדש, אפשר שלא בא לומר את הסדר, שהרי לא אומר שכך יהיה הסדר, אלא רק מה יעשה (שלא כמו ב-יב,ג-ד שמביא שכך וכך הסדר) ולכן אינו מעכב דווקא כך. ואמנם בזוהר מפורש שקודם בניין המקדש, אולם אנו פוסקים כפשט, ועוד אפשר כמו שאמרנו בהקשר למדרש תנחומא שאפשר שיש בקיבוץ גלויות כמה שלבים או שנימשך זמן ובאמצעו יבנה המקדש (כך שאפשר ליסתכל כקיבוץ הקשה יותר לאחריו, ולכן הוא הנחשב בזוהר לקיבוץ גלויות). ואם היתי מעיז היתי אומר שבזוהר אין הכוונה לקיבוץ הגלויות הפיזי, אלא הוא ביטוי לשיבה אל הקב"ה מהגלות בטומאה, מעין הגלות בארצות חו"ל הטמאות, שקיבוץ גלויות הכוונה לשוב למלכות ה' בשלמות, לחזרה בתשובה שלמה, בעקבות המקדש. או שכל זמן שאין ישראל שולטים לבדנו לגמרי, אלא הגוים מתערבים בהחלטותינו, זהו כעין המשך הגלויות, כאילו תחתם, שזה יהיה עד לאחר בניין המקדש, אולי זהו ההמשך 'תנן מ' שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים... האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו? אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא: מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל' וכו' (מדרש נעלם“תולדות" קלט,א), שאולי זה כך בשל שירצו להמשיך לקבוע לנו כמקודם ואנחנו ניתמרד להחלטותיהם. אולם זה דחוק בפשט הזוהר.