מה כתוב בתורה - פרשת בחוקותי
פֶּרֶק כ"ו: בְּרָכָה עַל מִצְוֹת וּקְלָלָה עַל עֲבֵרוֹת
אָמַר
ה': אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְוֹתַי
אֶתֵּן
לָכֶם גֶּשֶׁם, יְבוּל וּפְרִי – עַד בְּלִי דַּי.
תֹּאכְלוּ
לָשֹׁבַע, תֵּשְׁבוּ בְּטוּחִים בְּאַרְצְכֶם
וְגַם
אֶת מִשְׁכָּנִי אֶתֵּן בְּתוֹכְכֶם.
חֲמִשָּׁה
מִכֶּם אַחֲרֵי מֵאָה חַיָּלִים יִהְיוּ רוֹדְפִים
וּמֵאָה
מִכֶּם מֵהָאוֹיֵב יָנִיסוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.
אַתֶּם
תִּרְבּוּ וְתִפְרוּ, אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם אָקִים,
אַתֶּם
תִּהְיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי לָכֶם לֶאֱלֹהִים.
אַךְ
אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תְקַיְּמוּ כָּל הַמִּצְוֹת
אַף
אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם צָרוֹת קָשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת.
מַחֲלוֹת,
בֶּהָלָה, זְרִיעָה לַשָּׁוְא, אוֹיֵב שֶׁיִּלָּחֵם
יַעַן
כִּי שְׁכַחְתֶּם שֶׁאֲנִי הוּא אֲבִיכֶם.
אִם
אַחֲרֵי כָּל זֶה לֹא תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה
הַגֶּשֶׁם
לֹא יֵרֵד, תִּהְיֶה הָאָרֶץ חֲרֵבָה.
הַדְּרָכִים
יִהְיוּ שְׁמָמָה, תִּבְרְחוּ לְכָל עֵבֶר,
תִּסְתַּגְּרוּ
בֶּעָרִים – שָׁם יִהְיוּ רָעָב וְדֶבֶר.
אִם
עֲדַיִן לֹא תָּשׁוּבוּ – יָבוֹא רָעָב,
אֶת
בְּשַׂר הַבָּנִים יֹאכַל הָאָב.
תֻּשְׁמַדְנָה
הַבָּמוֹת, מֵהֶעָרִים תִּשָּׁאֵר שְׁמָמָה
וּבַסּוֹף,
אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, תִּגְלוּ מֵהָאֲדָמָה.
הָאָרֶץ
תִּהְיֶה שְׁמָמָה וְתִזְכֶּה אָז לִשְׁבִיתָה
כְּמִסְפַּר
הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא שְׁמַרְתֶּם שְׁמִטָּה.
רַק
בַּגּוֹלָה יִכְנְעוּ אֶצְלְכֶם הַלְּבָבוֹת,
אָז
אֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי עִם הָאָבוֹת.
גַּם
בַּגּוֹלָה לֹא אֶשְׁכְּחֵם,
אֶזְכֹּר
שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם.
אֵלֶּה
הַחֻקִּים, הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרוֹת
שֶׁנָּתַן
ה' בְּסִינַי לְיִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת.
פֶּרֶק
כ"ז: נְדָרִים, הֶקְדֵּשׁ, חֵרֶם וּמַעֲשֵׂר
ה'
דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
שֶׁלְּכָל
נֶדֶר יֵשׁ עֵרֶךְ נָקוּב בְּעֵינֵי הָאֵל.
אָדָם
שֶׁנּוֹדֵר נֶדֶר – כְּעֵרֶךְ עַצְמוֹ קָרְבָּן יַפְרִישׁ,
תָּלוּי
אִם הוּא צָעִיר אוֹ מְבֻגָּר, אִשָּׁה אוֹ אִישׁ.
אִם
יִדֹּר בְּהֵמָה מְסֻיֶּמֶת לְהַקְרִיב
לֹא
יַחֲלִיפֶנָּה, לֹא מְשַׁנֶּה מַה הַטִּיב,
אַךְ
אִם הִקְדִּישׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה
יַעֲרִיכֶנָּה
הַכֹּהֵן וְהַנּוֹדֵר יִתֵּן אֶת שָׁוְיָהּ.
אִם
הִקְדִּישׁ אָדָם לַה' אֶת בֵּיתוֹ
הַכֹּהֵן
יַעֲרִיךְ אֶת מְחִיר תְּמוּרָתוֹ,
אִם
יִרְצֶה אֶת בֵּיתוֹ בַּחֲזָרָה לִגְאֹל
יוֹסִיף
חֲמִישִׁית וִישַׁלֵּם אֶת הַכֹּל.
אִם
הִקְדִּישׁ אָדָם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ
יִקָּבַע
מְחִיר הַגְּאֻלָּה לְפִי שְׁנוֹת תְּבוּאָתוֹ.
אֶת
מְחִיר הַשָּׂדֶה הַכֹּהֵן יָשִׁית,
עַל
זֶה יוֹסִיף הַמַּקְדִּישׁ חֲמִישִׁית.
אִם
אָדָם קָנָה שָׂדֶה וְאוֹתוֹ הֶחְלִיט לְהַקְדִּישׁ
הַכֹּהֵן
יַעֲרִיכוֹ לְפִי מִסְפַּר הַשָּׁנִים, זֶה לֹא גָּמִישׁ.
בַּיּוֹבֵל
יַחְזֹר הַשָּׂדֶה לַמּוֹכֵר
שֶׁמָּא
יֵהָפֵךְ בְּאַרְצוֹ לְתוֹשָׁב גֵּר.
אִם
אָדָם יַחֲרִים חֵרֶם – אָדָם, בְּהֵמָה אוֹ שָׂדֶה
בַּיּוֹבֵל
לֹא יִגָּאֵל, בַּכֶּסֶף לֹא יִפָּדֶה,
מֵהַבְּהֵמָה
וּמִפְּרִי הָאָרֶץ מֻקְדָּשׁ לַה' הַמַּעֲשֵׂר,