לקראת החג: א: בכל ימי חג הפסח אסור שיהיה חמץ בביתו או ברשותו של יהודי . ב: איסור החמץ מתחיל מיום שישי יד' ניסן - ערב פסח - בשעה 11:15 בצהרים. (שעון קיץ). ג: מצווה לנקות, לבדוק ולהוציא את החמץ מהבית לפני חג הפסח. ('תשביתו'). ד: מוצרים שיש חשש שהם מכילים חמץ (חשש תערובת חמץ), או ש מי יש ברשותו כמות גדולה של חמץ בערב פסח, יכול למכור אות ו לגוי - לפני פסח - באמצעות הרב. ה: אין איסור של 'בל יראה ובל ימצא' על חמץ שנמכר לגוי כהלכה, ומותר להשאיר אותו בבית. אבל צריך לסמן את החמץ שנמכר לגוי ולסגור אותו במקום מיוחד כל החג. מכירת חמץ: א: למרות שאפשר למכור את החמץ לגוי כדאי ומומלץ לצרוך את כל החמץ שיש בבית עד פסח . ב: בכל מקרה צריך לעשות מכירת חמץ, בגלל מוצרים שיש בהם חשש תערובת חמץ, ומניות במפעלים שמייצרים חמץ. (בקרנות פנסיה, בתכניות חיסכון...). ג: המכירה מתבצעת באמצעות הרב, צריך לחתום אצלו לפני החג על הרשאה למכירת החמץ. ד: במוצאי שבת פרשת 'אחרי מות' החמץ נקנה מהגוי, ואפשר שוב להשתמש בו ולאכול ממנו. (יש מתירים להשתמש בו כבר בליל שבת מוצאי שביעי של פסח). חשוב: אפשר לחתום על ההרשאה כבר מראש חודש ניסן גם לפני שסוגרים את החמץ לפסח. מי שלא יכול לחתום, ימנה שליח שיחתום בשמו. כדאי לא לדחות את המכירה לרגע האחרון . חשוב: אחרי פסח אסור לאכול או ליהנות מחמץ שהיה קיים בפסח ולא נמכר לגוי, גם אם היה מכוסה ונעול. אין לקנות או לאכול חמץ אחרי החג אצל מי שלא מכר חמץ לפני החג! מצרכים לפסח – כללי: א: צריך להכשיר מקום לאחסן בו את המצרכים לפסח – בבית ובחנויות – עוד לפני הקניות לחג . ב: מוצרים בתפזורת עלולים להתערבב עם חמץ, רצוי לקנות מוצרים ארוזים היטב. ג: ההכשר לפסח יהיה מודפס על גבי האריזה (אפשרי במדפסת הזרקת דיו). מדבקה/חותמת עלול ה להיות זיוף. כדאי להקפיד במיוחד בפסח על הכשרים מהודרים.