יש ששאלו מדוע מגילת אסתר ניקראת ע"ש אסתר ולא גם ע"ש מרדכי, הרי שניהם היו קשורים לנס?- ובפשטות ניראה שהמעשה שנהפך לטובה היה ע"י אסתר, שהיא העיקר בנס פורים, שבלעדיה לא היה כלום, שאחשוורוש עשה הכל בגללה, ולכן אע"פ שגם מרדכי היה שותף בכ"ז העיקר נעשה ע"י אסתר ולכן ניקראת על שמה, ובכל התנ"ך ניקראים הספרים ע"ש האחד העיקרי ולא ע"ש כמה. עוד ניראה שאם היה ניקרא ע"ש מרדכי, היה מקום לחשוב שבאו לומר את הצרה שהוא גרם, כמו שחז"ל האשימוהו: 'רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו "מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני", מה עשה לי יהודי- דלא קטליה דוד לשמעי דאתיליד מיניה מרדכי דמיקני ביה המן' וכו' (מגילה יב,ב-יג,א). ואף אם היה ניקרא ע"ש שניהם היה אפשר לחשוב שהוא היה יוצר הבעיה והיא הפתרון, לכן ניקרא רק ע"ש אסתר לרמז לחיוב. כמו הדעה השניה בגמ': 'ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא, ומשפחת בנימין אמרה מינאי קאתי' שראו בו לחיוב, לכן ניקראת מגילת אסתר ע"ש דברי האנשים, ולא ע"פ דברי כנסת ישראל. ועוד, שיכלו לחשוב שמה שעשה מרדכי היה לכתחילה וילמדו מדרכיו להתגרות בגויים, לכן הסתירו את שמו לרמז שלא ילמדו ממעשיו. (ומה שמרדכי עשה זה היה מסיבות חריגות. ראה דברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה'-'ומרדכי לא יכרע'). עוד ניראה, שנקרא ע"ש אסתר כיון שבלעדיה לא היה נכתבת המגילה, שדווקא בשל היותה מלכה אישרו (הגוים) לכתוב את המגילה אע"פ שניראה בה פגיעה במלכות אחשוורוש (שרשום היותו הפכפך ובלי דרך עצמאית). וגם סיפור המגילה מכעיס את שאר הגויים, ולכן לא היו כותבים את המגילה, כמו שמובא ביר' (מגילה א,ה):'ר' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: מה עשו מרדכי ואסתר? כתבו אגרת ושלחו לרבותינו, שכן אמרו להם: מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנה? אמרו להן: לא דיינו הצרות הבאות עלינו, אלא שאתם רוצין להוסיף עלינו עוד צרתו של המן? חזרו וכתבו להן אגרת שנייה, הה"ד "לקיים עליהם את אגרת הפרים הזאת השנית" מה היה כתוב בה? אמרו להן: אם מדבר זה אתם מתייראים, הרי היא כתובה ומעלה בארכיים (אסתר י) "הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס"' (וכן בקיצור בבבלי: 'אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס'. מגילה ז,א) והסיבה שנכתב בדברי הימים למלכי פרס זה בשל אסתר המלכה שהיתה קשורה בזה, שלכן היה חשוב בעיניהם לרשום ברישום המלכים, ומימלא סיבת כתיבת מגילת אסתר קשורה לאסתר המלכה, ולכן ניקרא על שמה. עוד ניראה, שהמגילה לא ניקראת אסתר רק ע"ש אסתר המלכה, אלא כדי לרמז על ההסתר פנים, כמו שמובא בגמ': 'אסתר מן התורה מנין?- (דברים לא, יח) "ואנכי הסתר אסתיר"' (חולין קלט,ב) 'למעשה אסתר - הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות' (רש"י). כך שהשם אסתר מרמז על כל מה שהיה שם, כל סיפור המגילה קשור להסתרת הפנים שבדור ההוא, ולכן הסיפור של הכל קשור בבסיסו לעניין הרמוז בשם של אסתר. שהשם אסתר רומז להסתר שהיה, או אפילו אסתר נקראה כך בשל הסתרה: 'רבי יהודה: אומר הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר? על שם שהיתה מסתרת דבריה, שנאמר "אין אסתר מגדת את עמה" וגו' (מגילה יג,א) ולכן עצם השם שלה רומז על הסתר, ולכן מרמז על כלל המקרה. ועוד, שמובא בגמ': 'א"ר אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה? ניתנה לכתוב קא אמרינן' (יומא כט,א), ומדוע באמת אסתר ניתנה ליכתב?- אלא שיש בו חידוש של גלוי ה' בהסתר פנים (ראה בדברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה'-'אסתר מן התורה') לכן ניראה שניקרא ע"ש אסתר, כיון שמי שקורא את המגילה חושב שזה היה הכל דבר טבעי, היה את המלך אחשורוש שהתאהב באסתר ולכן עשה כל מה שרצתה. לכן בשם אסתר נירמז שזהו חידושה של המגילה, שה' הופיע בתוך כל הסיפור הזה בצורה חבויה ולכן נכתב והוכנס לתנ"ך בשל כך. לכן ניקרא כך להדגיש על המראה החיצוני של מה שהיה שם, שלכן המגילה הזו נכתבה והוכנסה לתנ"ך. ואולי לא נקרא גם ע"ש מרדכי כדי להביע את מורת רוחם של חכמים על מעשיו של מרדכי בעקבות המקרה של המגילה: '"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו" לרוב אחיו ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין' (מגילה טז,ב) 'שפירשו ממנו- לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה' (רש"י).