הארץ והתורה- מורשה
בפרשת וארא שנקרא השבת נאמר:
"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי
לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה' " (שמות ו,
ח).
רבינו
יעקב בעל הטורים העיר בפירושו לתורה על פסוק זה, שהמילה מורשה מופיעה עוד פעם אחת
בחומש:
"תורה
צוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" (דברים לג, ד).
התורה
וגם הארץ היא ירושה, אבל צריך לעמול ולהשקיע על מנת לזכות בהם וכדי שהם יהיו אכן
המורשת השורשית אצל הלומדים והלומדות. כל מי שמקבל ירושה לא ינהג בחכמה אם הוא
יבזבז את האוצר שקבל. אדרבה, ישקיע ויפתח עוד, כדי שהוא יוכל להוריש הלאה לדורות
הבאים. וכך הלאה מדור לדור.
מי
שמלמד תלמידים ותלמידות תורה שבעל פה, חש לאורך הדרך את הקושי והמאמץ הנדרש
בלימוד, ואת הרצון לרומם את הלמידה ולהעניק לה משמעות רוחנית וערכית שתגביר ותרומם
את אהבת ה' ואת הרצון להתקרב אליו עוד. העמל
וההשקעה נושאים פירות ואינם יורדים לטמיון.
