וארא

פרק ו': ה' מבטיח לגאול את ישראל

ה' מזכיר למשה שיש לו חוב ישן

לתת לבני ישראל את ארץ כנען,

לכן יציל ויגאל וייקח את העם ממצרים

ויביאם לארץ טובה שבעתיים.

פרק ז':  משה ואהרן אצל פרעה ומכת דם

ה' מבטיח למשה

פרעה יהיה אגוז קשה,

אני אקשה את לבו

וכך ארבה את מופתי בו.

השליך אהרון את מטהו ונעשה לתנין,

אמר פרעה – זאת חכמה? זה עושה כל איצטגנין,

קרא לחרטומים – עשו אותם כשפים כבקשתו

בלע מטה אהרן את מטותם, אך פרעה עמד בסירובו.

כאשר פרעה יוצא אל המים, בבוקר אור

ה' ציווה שאהרון יכה במַטה במי היאור,

המים הפכו לדם – אין מים לשתות גם בשָרָב,

הדגים מתו - הכול הסריח, אך פרעה סֵרַב.

פרק ח': מכות צפרדעים, כינים, ערוב

נטה אהרן את המטה על הנהרות, היאורים והאגמים

ומיד כיסו את כל מצרים להקות רבות של צפרדעים,

גם החרטומים הצליחו צפרדעים להעלות

אך רק משה הצליח אותם ממצרים לנקות.

פרעה ראה כי טוב, התייחס למשה כאיש זר

נטה אהרן את המטה והכה בעפר,

כל עפר הארץ הפך באדם ובבהמה לכינָם

אפילו החרטומים לא יכלו להוציאם.

ה' הביא על מצרים את מכת הערוב

כל הבתים מלאו חיות רעות לרוב,

קרא פרעה למשה ולאהרון, דַי, צאו כבר לזבוח

רק סלקו כבר את הערוב, מיד ובכוח.

פרק ט': מכות דבר, שחין, ברד

ה' הביא על מצרים עוד מחלת בהמות קשה

דֶבֶר כבד הרג את כל הסוסים, הבקר והבהמה,

מבהמת ישראל לא מת אחד – כך פרעה נוכח

הכביד לבו יותר, ואת העם לא שלח.

משה לקח פיח כבשן וזרקו לשמים

מיד נהפך לשחין פורח אבעבועות – בכל מצרים,

השחין פגע גם בחרטומים, אך בישראל – לא

בכל זאת, פרעה הכביד את לבו.

משה נטה את מטהו על השמים

התערבבו קולות וברקים באש, וירד ברד בכל מצרים,

כל החי בשדה והיבולים הוכו – פרעה התחלחל

בכל זאת התעקש - ולא שלח את בני ישראל.