המשנה מתארת את חשיבות התאריך ט"ו באב:

"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין... תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים" (בבלי, תענית לא, א)

ה"שפת אמת" הסביר שאין המדובר כאן באותן נערות המחפשות שידוך. הכוונה היא לעם ישראל הרוצה להשתדך עם ריבונו של עולם, וזאת על ידי שלושה סוגי קשרים הקיימים במערכת היחסים שבין עם ישראל לבין הקב"ה:

א. עם ישראל שב בתשובה

לפעמים העם חוטא ומפר את הברית בין עם ישראל לקב"ה, ואז הקשר מתחדש ע"י שעם ישראל שב בתשובה: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ד' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו" (דברים ל, ח).

ב. זכות אבות

קשר נוסף לברית בין הקב"ה לעם ישראל – הוא זכות האבות. ע"פ קשר זה, לא די בתהליך התשובה. הקשר בין הקב"ה לעם ישראל מתחדש לא רק בזכותו של הדור החוטא השב בתשובה, הוא נזקק גם לזכות אבות: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר" (ויקרא כו, מב) – בזכות האבות שבה הברית ונרקמת מחדש.

ג. מניעת חילול השם

בשירת האזינו שבחומש דברים, מתואר הקשר השלישי. עם ישראל חוטא, ועד כדי כך חמור חטאם, שהתורה מתארת מה היתה מחשבתו של הקב"ה: "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (דברים לב, כו). הקב"ה חשב להשליך את עם ישראל. ומה מונע את ביצוע המחשבה הנוראה הזאת - "פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא ד' פָּעַל כָּל זֹאת" (דברים לב, כז). עם ישראל עמו של הקב"ה הוא. הסיבה לחידוש הקשר בין הקב"ה לעם ישראל הוא - מניעת חילול השם.

נחזור לפירושו של בעל ה"שפת אמת" לגמרא הנ"ל:

"יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי": הנימוק הראשון הוא של היפיפיות שניתן עינינו ליופי, נימוק שמתאים לקשר הראשון, שהוא "התשובה", מי ששב בתשובה יש יופי שבזכותו הוא רוצה לחדש את הקשר.

"מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה": הנימוק השני הוא של המיוחסות, נימוק שמתאים לקשר השני, שהוא זכות אבות, אלו שאין להם משל עצמם, כי אם זכות אבות.

"מכוערות שבהם מה היו אומרות - קחו מקחכם לשום שמים": הנימוק השלישי של המכוערות (המרמז לחטאים) מתאים לקשר השלישי, מניעת חילול השם, כדי לקדש את שמו של הקב"ה.

בכל מצב שבו יהיה עם ישראל. גם אם יהיו צרות רבות ורעות – הקשר בין עם ישראל לקב"ה ימשיך להתקיים.