בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ... וכתיב "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". אמר רבה אמר ר' יוחנן: (אותו היום ערב) תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות' (תענית כט,א). 'מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים.. אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות' וכו' (יומא ט,ב). מה הקשר בין חטא המרגלים לעברות שעליהם נחרב הבית?- בפשטות לא צריך קשר אלא העניין הוא 'דתניא: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב. אמרו כשחרב בית המקדש בראשונה אותו היום ערב תשעה באב היה.. וכן בשניה' (תענית שם), הרי שהחובה היא מצד היום שיש בו חובה, כך אפשר לומר גם ביחס לחטא המרגלים שקשור לחורבן בשל זמנו של יום שהתגלה כחובה. אולם אפשר יותר מזה, שא"י שקולה ככל התורה, 'אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה' (ספרי עקב פ'), והעברות החמורות הם כשיא החטאים, ההיפך מהתורה, ושנאת חינם שקולה כמותם. לכן יש עניין אחד בכולם, פגיעה ענושה בתורה, ולכן דנו כולם ליום אחד, כביכול אותו עניין. עוד ניראה, שכאשר באים להעניש את ישראל על חטאיהם הקשים, כיון שהם בא"י יש מניעה להענישם, בשל 'אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון' וכו' (כתובות קיא,א) ולכן כאילו לא חטאו. לכן הדין ניתן לאותו יום שבו נעשתה פגיעה בא"י, ודרך אותו סדק בקשר לא"י נעשו העוונות לעונשים. ואולי גם יש קשר במהות הפנימי שיש בחטאים אלו, שהנה בכל אלו יש חשיבות של רבים כשחשובים כל אחד, ובחטא מורידים לאישי פרטי בלבד. ע"ז יש ה' אחד שהוא של הכל, ובע"ז מצמצמים שיש אל כביכול פרטי של כל אדם משלו ע"פ משיכתו ורעיונותיו, וכן כל כח הוא אל כשלעצמו (אל השמש אל הירח וכדו'). גילוי עריות, יש חיבור חתנות בין בני הזוג וכך נוצרים משפחות מיוחסות המרכיבות את בנ"י, והנואף לוקח לעצמו כאילו הכל שלו ואין אחר מלבדו. רצח, ודאי שכל אדם ובפרט יהודי הוא יקר מכל מחיר, שיש מעלת יהודי וכולם יחד מרכיבים ביחד את עם ישראל הקדוש לפרטיו, ואותו רוצח רואה רק את עצמו חשוב בעולם. ואותו דבר שנאת חינם שלא רואה את חשיבות כלל ישראל (באותו יהודי) מעבר לאדם הפרטי הזה שהציק לו. וכן א"י עושה חיבור בכלל ישראל, שבחו"ל אין ציבור אלא רק פרטים כעין כל אחד לעצמו (שלכן אין קביעת תענית ציבור בחו"ל). לכן יש בכולם עניין אחד של הריסת תיקון העולם ע"י כלל ישראל, שהתורה מתקנת את העולם רק ע"י כלל ישראל (שהשכינה אינה שורה אלא על ציבור, שלכן רק בציבור יש קדיש וקדושה) ובאלו פגמו בזה, ולכן כולם נידונו באותו יום, ט' סמוך לליל י' כעין הולדה (ט' חודשי לידה) של קדושה בעולם (י' מאמרות ודברות) שקשור לתורה (חמשה חומשים. חודש אב, הוא החמישי מניסן), שבו פגמו במעשיהם.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הכ"מ.