בירור בנושא: גודלו המקסימאלי של האתרוג (חלק ג)
עדי הנוסח של התלמוד- סוכה לו עמוד ב:
והגדול כדי תניא ר יהודה אומ' מעשה בר' עקיב' שנכנס לבית הכנסת ואתרוגו על כתיפו ואמרו לו אין זה הדר אמ' ר' יוסי משם ראיה כך אמרו לו אף זה הדר | |
ובגדול כדי שיאחז שנים בידו אחת תניא אמ' ר' יהודה מעשה בר' עקיבה שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמרו לו אין זה הדר אמ' לו ר' יוסי משם ראיה אף הן אמרו לו אין זה הדר. | |
והגדול כדי שיאחוז <..> תניא אמר ר' יהודה מעשה בר' עקיבה שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתיפו אמרו לו אין זה הדר אמר לו ר' יוסי משם ראיה כך אמרו לו אין זה הדר | new york, jewish theological seminary , rab. 108/1-35 |
ובגדול כדי <..> תניא א"ר יהודה מעשה בר' עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרו' כל כיתיפו אמרו לו אין זה הדר אמר לו ר' יוסי משם ראיה כך אמרו לו א<..> זה הדר | vatican 134 |
ובגדול כדי שיאחז כו' תניא א"ר יוסי מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו אמר לו רבי יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר | וילנא |
ניתוח גרסאות הבבלי (לו עמוד ב):
ההבדל המשמעותי בכל הנוסחאות הוא חילוף שמות החכמים רבי יהודה או רבי יוסי, כנראה שהגרסא של רבי יהודה הייתה קשה לפירוש ולא מספיק "חלקה" אז בחרו את הגרסא[1]שמסתדרת יותר, אני הייתי אומר שהגרסא הקשה היא המקורית יותר כי אף אחד לא ירצה לשנות לגרסא הקשה ויעדיפו את הגרסא הקלה. (יתכן שכל הדיון על המעשה הזה הוא דיון שעלה בבית המדרש מאוחר יותר והדעות השונות מוצגות מתוך ראיית החכמים).
הסוגיה מתחילה מציטוט של המשנה (דיבור המתחיל) החוקרים מתלבטים איך להתייחס לציטטות אלו האם כחלק מהגרסה של אותו מקור, או תוספת שנכנסה יותר מאוחר לטקסט.
בסוגיה שלנו לכל הנוסחים יש ציטטה בהתחלה, ברובם היא לא שלמה כך שלא ניתן לדייק ממנה.
הסוגיה בתחילה ב-"תניא" שזה מקור חיצוני שלא נכנס למשנה באופן ישיר אך התלמוד משתמש בו בצורות שונות.
הפירוש לפי הגרסא שרבי יהודה מספר את המעשה
רבי יהודה (ברובה נוסחות) מספר מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כיתפו מחמת גודלו,בנוסחים שהמספר הוא רבי יהודה, החכמים או אנשי בית הכנסת אמרו לו אין זה הדר מה שלא מופיע כלל בגרסת וילנא, לפי נוסחים אלו המעשה על רבי עקיבא והתגובה על כך מהווה ראיה לרבי יהודה שאין זה הדר לקחת אתרוג גדול כל כך.
רבי יוסי אומר בתמיהה משם ראיה?! מסיפור זה אתה מביא לי ראיה שלא להשתמש באתרוג גדול?
הרי גם הם אמרו לו אין זה הדר! לפי הבנתי רבי יוסי אומר לרבי יהודה שהוא גם מסכים שאתרוג ענק זה לא הדר כמו שאמרו לרבי עקיבא, והוא רבי יוסי שדיבר על אתרוג גדול לאה תכוון מזה שהוא אמר-"אפילו" (שמופיע במשנה) שייקחו אתרוג כזה גדול,למרות שנראה שהוא כן מכשיר (אך אין זה הדר) אתרוג כזה וגם יש לו חיזוק ממעשה רביעקיבא.
הפירוש לפי הגרסא שרבי יוסי מספר את המעשה
הפירוש בגרסא זו יותר פשוט: רבי יוסי מספר מעשה על רבי עקיבא שהביא אתרוג על כיתפו מה שמחזק את דעתו שגדול הרבה כשר, רבי יהודה אומר מכאן ראיה?! הרי העירו לרבי עקיבא שאין זההדר אז מה אתה רבי יוסי מביא לי הוכחה ממעשה זה.
לפי גרסא זו שמקצרת את המעשה של רבי עקיבא קשה להבין מי זה הם- "אף הםאמרו לו".
סיכום המקור:
ראינו בסוגיה זו חילופי גרסאות שמשנות את כל הבנת הסוגיה, הדיון הוא על מעשה רב, שיכולים ללמוד ממנו הלכה למעשה, למרות שההלכה הסופית היא לפי רבי יוסי, אולי[2]היה אפשר לפסוק אחרת אם היינו מפרשים כגרסא שאמרו לו אין זה הדר, והיינו פוסלים אתהאתרוגים הענקים.
בעיון במפרשים השונים אנו יכולים למצוא את הגרסות השונות, מתוך דברי רש"י נראהשגורס שרבי יוסי מביא את המעשה ורבי יהודה אומר לו משם ראיה.
רבינו חננאל אומר שההלכה היא כמו רבי יוסי וההוכחה היא מהמעשה של רבי עקיבא שעשה כמוהו,מה שמקשה עלי לומר מה גריסת רבינו חננאל.
רבינו ניסים בפירושו על הרי"ף אומר שהגמרא הקשתה על רבי יוסי מהמעשה של רבי עקיבא כשאמרו לו אין זה הדר מתוך כך נראה שהוא גורס שרבי יהודה אמר את המעשה.
במקבילה בירושלמי יש את המעשה ללא ציון שם המספר וגם אין את התגובה על כך: "אמרו עלי ועל רבי עקיבה שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו:"[3]המעשה מובא אחרי שרבי יוסה אומר שאפילו כל מין אפשר לקחת ביד אחת[4].נקודה מעניינת בהשוואת הנוסחים, שבירושלמי כתוב "כתיפיו" ברבים ובתלמוד הבבלי כתוב "כיתפו" כתף אחת זאת אומרת שהאתרוג לפי הירושלמי היה הרבה יותר גדול שהצריך שני כתפיים.
מצורפת תמונה של מר אופיר קיסר המחזיק לולב מעוטר בהדסים רבים (שלושה כשרים כדין והשאר לנוי) ובידו השנייה אתרוג תימני.