https://www.hidush.cתוכן עניינים

פתיחה

בכל מסגרת קיים רצון להגדיר את החוקים והגבולות וכך גם במצוות הדת, הרצון הוא לסמן ולהדגיש מה הם הדרישות מהמאמין, התורה מצווה אותנו בספר ויקרא: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" (פרק כג פסוק מ).

החכמים במשך הדורות מנסים לזהות את ארבעת המינים ולתת לכל מין את התיאור הנכון שלו, אחד מארבעת המינים הוא "פרי עץ הדר".

אחרי דיונים עמוקים "פרי עץ הדר" מקבל זיהוי של עץ האתרוג, ומכאן מגדירים גם את הפרטים הקטנים שחלק מהם זה גודלו של האתרוג הקטן ביותר והאתרוג הגדול ביותר.

בעבודה זו התמקדתי בסוגיית גודלו המקסימאלי של האתרוג.

מצאתי שלושה מקומות במשנה ובתלמוד הבבלי שבהם דנים על גודלו של האתרוג, חיפשתי את הגרסאות השונות של כל מקור, השוואתי את הנוסחים השונים וניתחתי את הדומה והשונה.

לבסוף ניסיתי להבהיר את הסוגיה על סמך הגרסאות השונות.

בעבודתי זו השתמשתי בתקליטור של עדי הנוסח גרסא 5 ובאתר האינטרנט של "אוצר כתבי היד תלמודיים".

ובנוסף חיפשתי גרסאות שונות בתלמוד הירושלמי ובמפרשים השונים על המשנה והתלמוד.

סימנים מוסכמים בעבודה:

צבע אדום- שינוי חשוב מבחינתי בנוסח.

צבע ירוק- שינוי בנוסח.
סוגיה ערוכה

משנה סוכה פרק ג משנה ז:

והגדול כדי שיאחז שניים בידו אחת, דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר, אפילו בשתי ידיו.

תלמוד בבלי דף לד עמוד ב (במשנה):

ובגדול כדי שיאחז שנים בידו, דברי ר' יהודה

ורבי יוסי אומר אפי' אחד בשתי ידיו

תלמוד בבלי דף לא עמוד ב:

תא שמא ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת דברי ר' יהודה

רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו

מאי טעמא לאו משום דבעי הדר

לא כיון דאמר רבה לולב בימין ואתרוג בשמאל זימנין דמחלפי ליה ואתי לאפוכינהו ואתי לאיפסולי

תלמוד בבלי דף לו עמוד ב:

ובגדול כדי שיאחז כו': 

תניא א"ר יוסי מעשה ברבי עקיבא שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו

אמר לו רבי יהודה משם ראיה אף הם אמרו לו אין זה הדר

הגרסאות של נוסחי המשנה

בחלק זה השוואה את הנוסחים שמצאתי למקורות בסוגיה ובסופם אסכם את הממצאים.

נוסחי המשנה- סוכה פרק ג משנה ז:

נוסחים של המשנה שנמצאו בעדי נוסח של התלמוד הבבלי- סוכה לד עמוד ב:

ניתוח גרסאות המשנה:

בדקתי עוד כמה נוסחים שהם התלמוד לא מופיע עם המשנה[2] חיפשתי מקבילה בתוספתא ולא מצאתי.

חלקתי את הנוסחים במקור זה לשניים, נוסחי המשנה, ונוסחי המשנה שנמצאו בעדי הנוסח.

נוסחי המשנה:

ארבעה נוסחים גורסים "שניהם" מה שמתפרש שמדובר על הלולב (שכולל את ההדס והערבה) והאתרוג, נוסח נוסף ויחיד בקבוצה זו גורס "שניים" ודעתנו נוטה לחשוב שמדובר על שני אתרוגים.

הבדל זה בין "שניהם" ל-"שניים" משליך לשאר הסוגיה כפי שנראה בהמשך.

הנוסחים[3] הגורסים "שניהם" ואינם גורסים "אחד" (בדעת רבי יוסי או יוסה):

דעת רבי יהודה- אתרוג יכול להיות גדול עד כדי שיאחוז את שניהם- הלולב והאתרוג ביד אחת,

דעת רבי יוסי- סביר שהוא מדבר על האתרוג שהוא גדול שאפילו יכול לקחת את שניהם- הלולב (שכולל את ההדס והערבה) והאתרוג בשתי ידיים.

הנוסחים[4] הגורסים "שניהם" וגורסים "אחד" (בדעת רבי יוסי):

דעת רבי יהודה- אתרוג יכול להיות גדול עד כדי שיאחוז את שניהם, הלולב והאתרוג ביד אחת (מה שיותר סביר בעקבות הגרסא "שניהם" תוספת המילה "אחד").

דעת רבי יוסי- סביר שהוא מדבר על האתרוג שהוא "אחד", שאפילו יכול לקחת אתרוג אחד גדול שצריך לאחזו בשתי ידיים.

הנוסח[5] הגורס "שניים" ואינו גורס "אחד" (בדעת רבי יוסי):

דעת רבי יהודה- מדובר על שני המינים הלולב והאתרוג ביד אחת אך יכולים להבין שמדובר על שני אתרוגים.

דעת רבי יוסי- אפשר לומר שהוא מדבר על שני המינים הלולב והאתרוג בשתי ידיים ואפשר לומר שיכול לקחת אתרוג גדול שצריך לאחזו בשתי ידיים.

נוסחי המשנה שנמצאו בעדי נוסח של התלמוד הבבלי:

 כולם גורסים "שניים" (או שתיים) בדעת רבי יהודה, מה שעוזר לפרש שרבי יהודה מדבר על שני אתרוגים בידו האחת ורבי יוסי על שני אתרוגים בשתי ידיו.

סיכום המקור:

הגודל המקסימאלי של האתרוג:

אם אני אנסה לשער את התפתחות הנוסח אומר שהנוסח המקורי הוא:

ובגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת ר' יהודה

        ר' יוסי או' אפילו          בשתי ידיו

השינוי של המילה "שניהם" חל בעקבות המילה אחת ("ביד אחת") המעתיק דימה בטעות "שניים" במקום שניהם (ומכאן התפתח לשתיים).

שלב שני היה הוספת הכמות לרבי יוסי ("אחד") כדי לדמות לרבי יהודה שנוקט כמות ("שניים") הסיבה הייתה יכולה להיות פרשנות שהוסיפו לקטע או טעות מעתיקים.

להמשך המאמר לחץ כאן