"וילן שם כי-בא השמש" – השמש זה בחינת הצדיק, ולכאורה קשה, כי יעקב בעצמו נקרא שמש (ל"מ א-א) אלא שלכל צדיק יש רוח עלאה ורוח תתאה, ונראה לפרש שזכה לייחוד של שתי הרוחות, כשם שקורה בעת ההסתלקות, והיות ושינה היא 1 מ60 של מיתה, נפלה עליו עייפות שלא הותירה לו בחירה אלא ללון שם.

ונראה לומר שכאשר אדם רוצה להמשיך עבודתו ולפתע מרגיש עייפות פתאומית, כגון שעיניו כבדות ושורפות, עליו להתייחס לדבר כרמז התקרבות, ולא יילחם בהשגחה ויתעקש להמשיך בשלו, כי מי יודע מאילו צרות רוצה ה' להצילו, ואילו טובות יצמחו לו אם ישכיל לבטל רצונו לרצון קונו. כי לו היה יעקב מתעקש להישאר ער – לא היה זוכה ל"חלום יעקב".