ברכת הכל
בס"ד
ברכת הכל
בכל מכל כל
בברכת המזון
מופיעה הבקשה "הרחמן הוא יברך כל אחד ואחד... כמו שנתברכו
אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל": והדבר מתמיה מאוד מדוע חז"ל
שילשו שלוש פעמים את המילה "כל"? היה מספיק לומר:
הרחמן יברך כל אחד ואחד כמו שנתברכו אבותינו בכל ! ללא תוספות. ולאחר שאומרים
שהרחמן ברך את האבות הקדושים בכל תמוה מדוע צריך לומר שגם יברך אותם
מכל שהרי הברכה "בכל" כוללת את כל הטוב שבעולם ולאחר
שנתברכו בה אין צורך בברכה חלקית, דהיינו מכל שהוא רק חלק מהכל.
א] המפגש
בין יעקב ועשיו והמושג - כל
בתורה
מתואר לנו המפגש בין שני האחים, יעקב ועשיו, אשר נפגשים לאחר 34 שנה שבהם לא
נפגשו. יעקב, שורש הטוב, על שמו קרויים בני ישראל, ולעומתו עשיו, מלאכו הוא
הס"מ בכבודו ובעצמו. והנה, אנחנו רואים שבחילופי הדברים ביניהם בוחרים
חז"ל להדגיש נקודה מסויימת- עשיו אומר "יש לי רב", דבר המעיד על
גאווה ונפש רחבה, ולעומתו אומר יעקב "יש לי כל"
- זהו ה"כל" השלישי שבברכת
המזון.
ב] אברהם
אבינו מתברך ב"בכל"
את המושג
המפורש בכל
אנחנו פוגשים בדיוק 120 שנה קודם לכן, כתוב בתורה: "ואברהם זקן בא
בימים וה' ברך את אברהם בכל".
זהו ה"בכל" הראשון
שבברכת המזון.
ג] יצחק
אבינו מתברך ב"מכל"
אם כן,
ה"מכל" השני שבברכת המזון
שייך ליצחק. וקשה, מדוע יצחק מתברך "מכל"
שזהו ביטוי חלקי, ולא בכל שלם?
נרחיב:
מהו אותו כל? כיצד הוא עובר בין האבות
הקדושים? ומדוע מתברכים בו? מה הקשר בין המושג כל
לברכה?
ד] הברכה
היא שורש קיום העולם
כדי להבין
מדוע מושג הכל קשור בברכה נתבונן קודם
במושג הברכה. בהקדמה לספר הזוהר הקדוש מסופר שכשרצה הקב"ה לברוא את העולם באו
האותיות וטענו לפניו שראוי שבהן ייברא העולם, כלומר, שראוי שהתורה תתחיל בהן, כל
אות וטענתה מדוע ראוי שדוקא בה ייברא העולם, והקב"ה שמע את טענותיהן ודחה אותן
בזו אחר זו. לבסוף הגיעה האות ב' לפניו וטענה שראוי שבה ייברא העולם משום
שהמילה "ברכה" מתחילה באות ב, ובברכה מברכים את הקב"ה גם למעלה
(במרום) וגם למטה (בארץ) ואכן,הקב"ה ענה לה, אכן ראויה את שאברא
בך את העולם.
וקשה, דבר
ראשון, מה הקשר בין בריאת העולם לברכה?
ועוד, לכאורה היה מספיק שהיתה טוענת האות ב'
שבה מברכים את הקדוש ברוך הוא בכלליות! ואם כן, מדוע האות ב' הוסיפה ופרטה
שגם למעלה וגם למטה מברכים את ה'?
ונראה לומר שביסוד הבריאה קיים החלל שנפרש
ע"י זוגות של ניגודים כמו ארץ ושמים, למטה ולמעלה, צפון ודרום, מזרח ומערב,
גשמי ורוחני, חיצוני ופנימי, וכו' ומחבר ביניהם. גם עניינה של הברכה הוא חיבור בין
שני ניגודים- ברכה מלשון הרכבה. ההרכבה היא של שניים- של שמים וארץ, גשמי ורוחני,
ולכן כל אותיות השורש ב.ר.כ. הן הספרה שניים בסדרי גודל שונים כלומר ב'=2 ר'=200
כ'=20.
ה] גילוי מציאות ה' בעולם
כלול משתי עבודות מנוגדות
רבי נחמן קורא לעבודות של גילוי
מציאות ה' בעולם "איה מקום כבודו", ו"מלא כל הארץ כבודו". ולכאורה שני הפסוקים
סותרים זה את זה, כי אם אנחנו יודעים שמלא כל הארץ כבודו, אז אין מקום מסוים שבו
כבודו נמצא וכמובן שלא שייך לחפש ולשאול איה המקום הזה. אלא, שכמו ששורש הבריאה
כלול משני הפכים והחיבור בניהם, כך גם העבודה הרוחנית של עם ישראל בכלל, והעבודה
של גילוי מציאות ה' בעולם בפרט, כלולות למעשה משתי עבודות מנוגדות שכל אחת מהן
מתאימה למצב נפשי אחר. נסביר קצת על שתי העבודות של גילוי ה' ועל המצב הנפשי בו יש
לעבוד כל אחת מהן:
1.מלא כל הארץ כבודו- זוהי עבודת הכל שמועברת אלינו בזכות האבות הקדושים. עבודה זו
שייכת לדרי מטה ("כל שתה תחת
רגליו- כל היא עבודה של דרי מטה). מיהם
דרי מטה? כאשר אדם מרגיש בירידה רוחנית ורחוק מה' יתברך, או גרוע מזה, כאשר אדם
חוטא, הוא נקרא דרי מטה. במצב רוחני כזה, מגלה לנו רבי נחמן שאסור לאדם להתייאש
אלא יזכיר לעצמו שמלא כל הארץ כבודו ואם
כן , גם בו ישנה אלוהות, וכאשר יחפש את אותה אלוהות, את אותן נקודות טובות בעצמו
??? נקודות טובות הן אלוהות???!! יקבל מהן כוח לשוב ולהתעלות רוחנית. רבי נחמן
אומר שגם ביהודי הרחוק ביותר חייבת שתהיה לפחות נקודה טובה אחת. הנקודה הטובה
שנמצאת בכל יהודי היא המסירות נפש שלו, עצם העובדה שברגע של ניסיון יבחר כל יהודי
לקדש שם שמיים ולמות על קידוש ה'.
2.איה מקום כבודו- עבודת דרי מעלה. מה
זאת אומרת דרי מעלה? כאשר בן אדם נמצא בקודש, בעלייה רוחנית, הוא נקרא דרי מעלה.
במצב זה עליו להיזהר שלא ירגיש שסיים את עבודתו הרוחנית, שהוא כבר מתוקן, בן בית
אצל ה' יתברך, ותתנפח גאותו ויתנתק מה'. כאשר האדם נמצא במצב רוחני של דרי מעלה
עליו להרגיש עד כמה הוא רחוק מה' ולהמשיך לזעוק ולחפש את ה' בכל כוחו. העבודה הזאת
של חיפוש ה' נקראת איה מקום כבודו.
עבודת הכל היא עבודת הכלם
אם כן אנחנו רואים שעבודת הכל היא עבודה מלמטה, מתוך הגשמיות, עבודת הכלים(????). וכן, שעל מנת שהכלים יוכלו לקבל את השפע עליהם להתבטל- להיות כלום, שזוהי הנקודה הטובה שיש בכל יהודי- הבחירה
למות על קידוש ה'. העבודה הראשונה של דרי
מעלה, עבודת איה מקום כבודו נקראת גם עבודת ה"מלך"- ראשי תיבות של מח-
לב- כבד\כליות, זוהי עבודת הצדיק שמוחו שולט על ליבו ועל הכבד\כליות שלו שמייצגים
את היצרים שלו. לעומתה העבודה של דרי מטה היא הפוכה, זוהי עבודת ה"כלם"- העבודה בכיוון ההפוך, כבד\כליות- לב-
מח, זוהי עבודה של ביטול עצמי. ראשי התיבות כלם
מייצגים הן את הכלים שזוהי העבודה שלהם
והן את הכלום, הביטול שעל הכלים
להתבטל.
עד לאברהם אבינו קיימת רק
העבודה של דרי מעלה
עד לימי אברהם קיימת רק העבודה
הראשונה שהיא איה מקום כבודו, והתורה הקדושה מועברת רק ע"י הצדיקים שבכל דור,
מצדיק לצדיק, בין דרי מעלה.
אברהם אבינו מזריח את אור
האמונה ובכך מגלה את עבודת הכל
אברהם נקרא "איתן
האזרחי" משום שהוא הזריח את אור האמונה בעולם. מה זה אומר? ברגע שאברהם האמין
שבכל דבר בעולם ניתן למצוא את הקב"ה, אז האור של האמונה זרח מכל דבר בעולם.
במילים אחרות אברהם מגלה שמלא כל הארץ
כבודו, הוא מגלה בעולם את עבודת הכל
עבודה השייכת לדרי מטה. מאחר שזוהי עבודת ה"כלם"-
מהכבד\כליות אל הלב והמח, דווקא כליותיו של אברהם הן שהיו מלמדות אותו תורה.
עבודתו של אברהם אבינו מתחילה
במילים לך לך ומסתיימת בברכת הכל
העבודה של אברהם מתחילה בציווי לך לך (המילה כל
בהיפוך אותיות), ומסתיימת כאשר אברהם בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. אנחנו רואים שכתוב דווקא
"ברך" כלומר שעבודה זו היא
עבודה של ברכה דווקא. כמו כן עם הציווי לך לך
ה' מגלה לו מה יהיה השכר שיקבל בסוף- הוא יהיה לגוי קדוש, ויקבל 4 סוגי ברכה שונים
שהחשוב שבהם הוא "והיה ברכה",
הקב"ה מעניק לאברהם ובאמצעותו לכל איש יהודי את היכולת לברך, להשפיע
ע"י ברכה. מהו הקשר בין ההבטחות שקיבל אברהם בציווי שנצטווה לשכר שקיבל בסוף
ימיו על עבודתו? מהו הקשר בין הגוי הקדוש שיצא ממנו ובין היכולת לברך לכך שה' ברך
את אברהם בכל?
הקשר בין עבודת הכל לכך שיצא מאברהם גוי קדוש
הקשר בין עבודת הכל לכך שיצא מאברהם גוי קדוש הוא שעם לעולם לא
יהיה מורכב רק מצדיקים, אלא מאנשים בדרגות רוחניות שונות ולכן עם קדוש יכול
להתקיים רק ע"י שילוב שתי עבודות, עבודה בהתעלות רוחנית ועבודה בירידה רוחנית,
עבודת דרי מעלה ועבודת דרי מטה, עבודת "איה מקום כבודו" ועבודת
"מלא כל הארץ כבודו". הקיום
של שתי העבודות מאפשר התחברות לקדושה בכל דרגה רוחנית, ובכך מאפשר קיום עם קדוש.
הקשר בין עבודת הכל לבכרכה וליכולת לברך
הקשר בין עבודת הכל לברכה וליכולת לברך הוא שאמרנו כבר שעניינה
של הברכה היא חיבור בין שמים וארץ, ולכן הברכה מתאפשרת רק ע"י קיום שתי העבודות עבודה של דרי מעלה ועבודה של דרי מטה,
עבודה של שמים ועבודה של ארץ. אם
כך כאשר מושלם התיקון שבציווי ה"לך לך"
מקבל אברהם את עבודת הכל שהא שורש
רוחני של עם ישראל שקשור ביכולת לברך.
העברתה של עבודת הכל מאברהם ללבן
ה' מברך את אברהם בכל ומיד בפסוקים שלאחר מכן קורא אברהם לאליעזר
ושולח אותו לחרן ללכת אל בתואל ולבן ומה הוא שולח אליהם? כתוב שאליעזר לוקח איתו
את כל טוב אדניו בידו- אברהם שולח
את הכל
שנתברך בו לבתואל ולבן על מנת שיצחק יוכל לישא אישה. ואכן אנחנו רואים שכשאליעזר
מגיע אליהם עם מתנת הכל, לבן ואמו
משלחים את רבקה ומברכים אותה ברכות נפלאות שלכאורה מפתיע שיוצאות מפיהם של כאלו
רשעים, אך היכולת לברך טמונה במטרת הכל
שאותה קיבלו.
יצחק מקבל גם הוא את הכל
מדוע לא מעביר אברהם את מתנת הכל ישירות ליצחק? משום שמתנת הכל שייכת לדרי מטה. ליצחק מרגע העקידה אין אחיזה
בדרי מטה וכמו שמובא בזהר הקדוש שה' קורא פעמים לצדיקים: נח נח אברהם אברהם יעקב
יעקב משה משה שמואל שמואל, משום חיבתם ומשום שלכל צדיק יש רוח למטה ורוח למעלה
ואילו ליצחק הוא לא קורא פעמיים משום שמאז העקידה יש לו רק את הרוח שלמעלה.
נראה שלכן יצחק מקבל את ברכת הכל בצורה חלקית ורק בעזרת רבקה. נראה שזוהי
הסיבה שבברכת המזון אנו אומרים שיצחק
מתברך ב"מכל", בצורה חלקית
בלבד. הכל נשלח כאמור לראשונה ללבן על
מנת לשכנע אותו לשלוח את רבקה. ויצחק עצמו מקבל את הכל
רק לאחר שהוא נושא את רבקה לאשה. אז כתוב שאברהם נותן ליצחק את כל אשר לו.
ברכתו של יצחק
כאשר בחומש מצוין כי אברהם נותן
ליצחק את כל אשר לו, רש"י מביא את
דברי רבי נחמיה שיצחק מקבל את היכולת לברך אחרים שזכה בה אברהם בהבטחתו של ה'
"והיה ברכה". אך מצד שני אמרנו שהברכה תלויה גם בחיבור לדרי מטה שאין
ליצחק, אם כן איך יכול יצחק לברך את יעקב? כאשר יצחק רוצה לברך את עשיו הוא אומר
לו "עשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי",
ולכאורה הדברים תמוהים כי מה הקשר בין האוכל לברכה, וכן כיצד ייתכן שדווקא מיצחק
שהוא מידת הגבורה שעניינה התגברות ופרישות מתאוות ויצרים שומעים אנו שהוא מבקש
מטעמים אשר אהבה נפשו, אך לפי האמור לעיל מבואר הדבר היטב משום שאם הברכה תלויה
בחיבור לדרי מטה, וליצחק חסר החיבור הזה, הרי שבשביל לברך יצחק צריך להתחבר אל
הנפש שבו- הרוחניות הנמוכה שבו- והוא עושה זאת על ידי האוכל- אותיות כל,
ולכן כתוב "אשר אהבה נפשי" ו"תברכך נפשי"- נפשי דווקא. כמו כן
רואים שבתהליך הברכה מעורבת גם רבקה שקשורה גם בקבלת ברכת הכל.
[את העובדה שהמילה כל
קשורה במהודק לאוכל ניתן לראות גם בעובדה שבברכת המזון מופיעה 19 פעמים המילה כל,
כולל הפסוק הכל מכל כל שמכוון על האבות הקדושים. כמו כן
מופיעים פעלים רבים שהמילה כל נמצאת בשרשם כמו למשל, בברכת בונה ירושלים
אנו מבקשים מה' שיפדה אותנו מכל צרותינו, וקרוב מאוד נמצא הפועל אכלם,
מלשון כלימה וכליון שהם הפעלים שמבטאים את החלק הצר שבכל, החלק של הצרה]
יעקב קונה את הזכות על עבודת הכל
יעקב אבינו היה צדיק עוד בבטן
אמו וכל שנות חייו הראשונות היה איש תם יושב אוהלים וכך זכה בעבודת "איה מקום
כבודו", אך הוא רצה גם את הזכות על עבודת הכל
שהיתה שייכת במקור לעשיו שכן היא עבודת הבכורה והיא הברכה שהבכור מקבל. הוא קנה את
הזכות על הבכורה- שהיא הזכות על עבודת הכל תמורת נזיד עדשים- אוכל
(כאמור, אותן אותיות), וכך זכה גם בברכה. ולכן, ברגע שקיבל את הברכה הוא נשלח אל
לבן שחלק מעבודת הכל נמצא בשלב זה,
כאמור, אצלו לאחר שנשלחה אליו עם אליעזר על ידי אברהם.
יעקב לוקח מלבן את עבודת הכל
כאשר יעקב בורח מלבן הוא לוקח
איתו את עבודת הכל (והפעם כל בשלמות),
ולכן לבן שרודף אחריו אומר ליעקב "כל
אשר אתה רואה שלי הוא", אך יעקב לא מוותר לו ואכן כשהוא פוגש את עשיו הוא
מבשר לו "יש לי כל"- עם לבן
גרתי והצלחתי להשיג את עבודת הכל.
לבן ביקש לעקור את הכל
ההשתלשלות הנ"ל והעובדה
שבין אברהם ליעקב היתה הברכה בסכנת אבדון לעם היהודי, אצל לבן, מסבירה היטב גם
מדוע נפתחת ההגדה של פסח ונוסח הבאת הביכורים שמתארות את מהלך יצירתו של עם ישראל
דווקא בלבן שמתואר כארמי אובד אבי. למה אומרים שלבן הוא אובד אבי? משום שלבן ביקש
לעקור את הכל. ואכן נוסח הבאת הביכורים מסתיים בהודאה לה' על הכל הטוב הזה.
