תולדות התשס"ד
תולדות התשס"ד
בפרשת השבוע מתוארת לידת התאומים עשו ויעקב, וכן מתוארת מערכת היחסים בין האחים, ובין ההורים לילדיהם:
"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב".
מדוע זהו המצב שיצחק אוהב את עשו ורבקה את יעקב?
מדוע יצחק רוצה לברך את עשו ורבקה מתחבלת תחבולות כדי שיעקב יקבל את הברכה?
ראשית יש להבהיר, כי, לדעתי, זה שיצחק אוהב את עשו ורבקה אוהבת את יעקב, לא אומר שהם לא אוהבים את הבן השני.
המשמעות לדעתי היא, שהתורה מציינת את הבן המועדף על כל אחד מההורים.
בהערת אגב, ניתן לראות שרבקה אכן אוהבת את עשו, כי כאשר, לאחר כל המאורעות של ברכת יצחק הניתנת ליעקב, רבקה שולחת את יעקב, היא אומרת "למה אשכל גם שניכם יום אחד" – כלומר גם מתת עשו נחשבת בעיניה כשכול .
עכשיו לשאלה מדוע העדיף כל אחד מההורים את אחד הבנים.
השאלה הקשה היא לגבי יצחק שאוהב את עשו, כי לכאורה פשיטא שצריך לאהוב את יעקב, שהוא "איש תם יושב אוהלים".
כדי להבין נקודה זו, ראשית נבחן מיהו ומהו עשו.
אם נקרא את הפרשה כפשוטה, ללא פירוש רש"י והמדרשים, אנו נתקלים בשני מקרים שמציירים את עשו באור לא חיובי:
- עשו מוכר את הבכורה ליעקב, ולא רק זה אלא "ויבז עשו את הבכורה".
- עשו מתכנן להרוג את יעקב לאחר שלקח את בירכתו "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".
אבל לגבי עניין זה אפשר להבין את תגובתו של עשו.
הרי בעיניו יעקב גנב את ברכתו ולכן יש לו סיבה לשנוא אותו, ובכל מקרה שנאה זו והרצון להרוג אינם יוצאים בכלל לפועל.
לעומתו, יעקב הוא גם לא טלית שכולה תכלת. יעקב מרמה את אביו כדי לקבל את הברכה במקום אחיו הבכור.
כלומר, מקריאה של הפרשה בלבד, עשו לא מצטייר באור שלילי כל כך.
לעומת זאת, ההתייחסות לעשו בפרוש רש"י ובמדרשים היא שלילית מאוד.
המדרשים מדמים את עשו לחזיר. מדוע?
בפרשת שמיני בפרשת בע"ח המותרים ואסורים באכילה, לאחר קביעת הכלל כי בע"ח טהור היא בהמה המעלה גרה ומפריסה פרסה, התורה מפרטת 4 בעלי חיים טמאים: גמל, שפן וארנבת שהם מעלי גרה אך לא מפריסי פרסה, והחזיר שמפריס פרסה אך אינו מעלה גרה.
מה מיוחד בחזיר שנבחר ע"י חז"ל לייצג דבר כל כך משוקץ?
הרי הוא טמא באותה מידה כמו הגמל והשפן והארנבת?
ובכל זאת, יש הבדל: לגבי הגמל השפן והארנבת, רואים מיד שהם טמאים כיוון שהם לא מפריסי פרסה.
לעומתם, במבט חיצוני החזיר נראה טהור, כיוון שהוא מפריס פרסה, ולכן, עפ"י משלי חז"ל, החזיר מראה את רגליו לכולם וטוען שהוא טהור. כלומר החזיר מייצג את הצביעות- מי שאין תוכו כברו.
גם עשו מוצג במדרשים כצבוע. שלוש דוגמאות:
- "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"- מה המשמעות של ציד בפיו? המדרש מסביר שעשו היה צד את אהבת אביו בעזרת פיו (האם לעשר המלח והתבן), היה מציג עצמו כצדיק למרות שלמעשה לא היה כזה.
- "ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אישה"- עשו נשא אישה בן ארבעים, ויצחק אביו נשא אישה בן ארבעים "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה". עשו מנסה להראות שהוא דומה לאביו.
- עשו נושא נשים חיתיות- מבנות כנען, כאשר הוא רואה שאביו שולח את יעקב לחרן, כדי שלא יינשא לבנות כנען, הוא נושא אישה נוספת- בתו של ישמעאל- אך הוא אינו מגרש את נשותיו הראשונות.
והרי הוא דומה לטובל ושרץ בידו.
רואים שחז"ל מציגים את צביעותו של עשו.
אם כך הוא הדבר, מדוע יצחק אוהב את עשו?
נראה לי, שיצחק מנסה לדון את מעשיו של עשו לזכות (והוא דן את כל האדם לכף זכות).
יצחק חושב: אמנם עשו אינו יושב אהלים כמו יעקב, אך הוא יודע שזה לא בסדר ומנסה להשתפר, ומנסה להתקרב.
אומנם לא לומד תורה- אבל מנסה ללמוד האם מעשרים את המלח והתבן.
אומנם נושא נשים מבנות כנען- אך עושה זאת בגיל 40 כמו אביו, על מנת לחקות אותו וללכת בדרכיו.
אבא רומז שבנות כנען לא טובות- מיד עשו עושה את דברו ולוקח אישה שאינה מבנות כנען.
אך אפילו אם יצחק חושב שעשו מנסה להשתפר, זו עדיין לא סיבה להעדיף אותו על יעקב, שכבר עכשיו הוא צדיק?
ואולי דווקא זו הסיבה. יעקב הוא כבר צדיק, ואילו עשו ע"י רצונו יכול להשתפר ולחזור בתשובה, ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים- כלומר לעשו פוטנציאל ולכאורה גם רצון, להגיע למעלה גבוהה יותר ממעלתו של יעקב.
הבן המושלם מבחינת כל הורה, הוא בן שיש לו את השילוב "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"- גם יודע ספר, משכיל, לומד תורה, מידות טובות- "איש תם יושב אהלים" וגם איש שדה- אם ילך למכולת או לבנק או ירצה לקנות מכונית- לא יצליחו לרמות אותו בקלות. אם מישהו ירצה לפגוע בו- יוכל להגן על עצמו.
יעקב הוא אמנם איש תם, אך הוא אף פעם לא יוכל להיות איש שדה.
לעומתו עשו הוא איש שדה, ויצחק רואה שעשו מנסה להוסיף לעצמו גם את התכונה של "הקול קול יעקב", לכן יצחק מעדיף את עשו.
אך כיוון שעשו עדיין רחוק מלהיות "הקול קול יעקב", יצחק מחליט לברך אותו כדי לחזק את ידיו, כי הרי יעקב הולך בדרך הנכונה ואינו צריך ברכה.
ואנו רואים מנוסח הברכה, שהברכות הן בעיקר גשמיות ולא רוחניות- לא ברכה שהיינו מצפים שיקבל הבן הנבחר.
לדעתי יצחק התכוון לברך את עשו בברכה זו, אך התכוון להוסיף תנאי: כל זה יהיה תקף, אם תצליח להגיע למעלה של "הקול קול יעקב"- אחרת הברכות הללו לא יחולו.
ומדוע לבסוף לא התנה תנאי זה?
כאשר יעקב נכנס לאביו על מנת לקבל הברכה, הוא אומר "קום נא שבה" למרות שעשו היה רגיל לומר "יקום אבי" (כפי שמובא בהמשך).
ועוד, לשאלת אביו מדוע מהר לחזור אומר, "כי הקרה ה' אלוקיך לפני", ועשו אינו רגיל לשאת את שם ה' בפיו.
יצחק מרגיש בשינוי ולמעשה רואה ש"הקול קול יעקב"- אם כן לא ייתכן שזה עשו.
יצחק ממשמש את יעקב כמה פעמים, "והידיים ידי עשו", ומגיע למסקנה שזהו אכן עשו- עשו שהצליח לקנות לעצמו גם את מעלת "הקול קול יעקב".
לכן יצחק מחליט לברך את "עשו" ולא רואה צורך להתנות את קיום הברכה.
לאחר מכן יוצא יעקב ומגיע עשו. נכנס עשו לאביו ואומר "יקום אבי".
יצחק לא מבין- הרי שני בני הם כבר "הקול קול יעקב"- מי זה שמדבר אליי בקול עשו? "ויאמר לו יצחק אביו מי אתה"- אתה לא בן שלי.
אבל עשו מאשר שהוא אכן בנו עשו.
ואז התורה אומרת "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד"- ורש"י מפרש בשם המדרש, שזאת כיוון שראה גהנום פתוחה מתחת רגליו של עשו.
למה פתאום עכשיו ראה גהנום תחת עשו? הרי זו לא הפעם הראשונה שעשו נכנס אל אביו?
אלא הפעם המקרה שונה. עשו נכנס אחרי יעקב, וכאשר נכנס יעקב "ראה ריח בני כריח שדה" ורש"י מפרש- נכנס ריח גן עדן עמו, לאחר שיצחק הרגיש את הגן עדן של יעקב, עשו כבר נראה לו כגיהנום, כמו איש שנכנס מאור חזק לחושך מוחלט- שלא רואה שום דבר, אך אם היה נכנס מאור חלש, כמעט ולא היה מרגיש בהבדל.
ועכשיו לאחר שהשווה בין יעקב לעשו, יצחק מבין שבאמת יעקב הוא הבן המועדף, לכן מסיים "גם ברוך יהיה".
ורבקה, מדוע לא נותנת הזדמנות לעשו, לקבל את ברכת אביו וע"י כך אולי לחזור בתשובה?
צריך לזכור היכן נולדה וגדלה רבקה. רבקה היא אחותו של לבן הארמי (ארמי- אותיות רמאי). רבקה יודעת לזהות רמאות, גם אם היא דקה ביותר, ולכן אינה נופלת בפחו של עשו, ומבצעת את התחבולה שמעבירה את ברכת עשו ליעקב.
ראינו שרבקה לא נתנה הזדמנות לעשו לכתחילה, ויצחק גם כן נראה שדי ויתר עליו, אך יש מישהו שעדיין לא ויתר.
בפרשת וישלח, כאשר יעקב חוזר מחרן הוא פוגש את עשו, והתורה מפרטת שיעקב מציג את כל משפחתו לעשו. אך יש חלק מהמשפחה שלא מוצג. דינה אינה מוצגת והמדרש מספר שיעקב נעל אותה בתיבה כדי שלא יחשוד בה עשו.
לאחר זמן, דינה נתפסת ונאנסת ע"י שכם בן חמור, ושואלים המפרשים, מדוע נענש יעקב בעונשה של דינה?
ומסבירים, שיעקב נענש כיוון שהיה צריך לתת לעשו עוד הזדמנות, ואולי אם היה עשו נושא את דינה, הייתה מחזירה אותו למוטב.
מורי ורבותי!
עלינו ללמוד מכך לקח חשוב, שאין לאבד תקווה משום יהודי, וישראל אפילו אם חטא ישראל הוא, ומה שמוטל עלינו לעשות, הוא לנסות ולמצוא אצל כל יהודי את הניצוץ שבוודאי יש, ולסייע לו ללבות ניצוץ זה ללהבה גדולה, וע"י להבה זו יתקיים בנו הפסוק "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו נאום ה'", ויבוא הגואל במהרה בימינו, אמן!
