תזריע - מצורע התשס"א

שבת שלום וחג עצמאות שמח!

התאריך העברי היום הוא ה' באייר, היום בו לפני 53 שנים הוכרזה העצמאות של מדינתנו, ומאותו רגע ועד היום מתחוללת לחימה על קיומה של מדינת ישראל.

בימים הראשונים של המדינה נקבע כי תמיד יום לפני יום העצמאות יהיה יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וכן שבוע לפני יום העצמאות, יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

לסמיכות זו יש מטרה ברורה - להראות לנו לאיזה צורך וע"י מי הוקמה מדינת ישראל.
לאיזה צורך - להגן על העם היהודי בכל מקום שהוא נמצא, כי כאשר ישנה מדינה יהודית -
הדם היהודי אינו עוד הפקר. ודוגמא לכך - בעוד כחודשיים נציין 25 שנים "למבצע יונתן" בו הציל צבא מדינת היהודים, ישראלים ויהודים בקצה העולם.

וע"י מי - ע"י כל לוחמי צה"ל והמחתרות והנופלים בפעולות הטרור במשך כל ימי מדינת ישראל, שבדמם ציוו לנו את החיים.

ניסיתי למצוא קשר בין פרשיות השבוע ליום העצמאות והקשר שמצאתי הוא פשוט:
"אישה כי תזריע וילדה זכר", "וביום השמיני ימול בשר עורלתו" ו- "ואם נקבה תלד".
יש להגביר את הכוח של העם היהודי הנמצא בארץ ישראל וזאת ע"י יצירת יתרון דמוגרפי, שעלול להישמט מידינו בעתיד הקרוב, וכן לדאוג לגדל את הילדים הללו ברוח הברית עם בורא עולם.

אלו היו כמה מילים לכבוד חג העצמאות.

ועכשיו נעבור לכמה מילים לגבי פרשיות השבוע.

שתי הפרשיות עוסקות ברובן בדיני הצרעת.

מהי צרעת - ע"פ המשנה בערכין ט"ו ע"ב: אמר ר' יוסי כל המדבר לשון הרע נגעים באים עליו... אמר ריש לקיש מאי דכתיב : "זאת תהיה תורת המצורע, זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע". כלומר צרעת באה כעונש על לשון הרע.

ניתן להביא לכך שתי דוגמאות שמוכרות לכולנו מהתורה:
1) מרים הנביאה מבקרת את חיי האישות, או יותר נכון חוסר חיי האישות של אחיה, משה רבנו.    

התגובה על כך- מרים הופכת להיות מצורעת כשלג "והנה מרים מצורעת כשלג".

2) משה רבנו במעמד הסנה אומר על עם ישראל "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" –

משה מדבר לשון הרע על עם ישראל והקב"ה מעניש אותו בצרעת "והנה ידו מצורעת כשלג".

בפרשיות אלה מוצגים לנו שלושה סוגי צרעת:

1)       צרעת הגוף + כולל צרעת השיער

2)       צרעת הבגד

3)       צרעת הבית

ע"פ מדרש רבה, שלושה סוגי הנגעים מייצגים שלושה שלבים מהקל אל החמור, בענישה על חטאי לשון הרע וכלשונו: "לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחילה". כאן מביא דוגמא מאיוב שהיא לא לענייננו וממשיך: "וכן בנגעים כן, בתחילה הן באים על ביתו אם חזר בו מוטב ואם לא באים על בגדיו. אם חזר בו מוטב ואם לא באים על גופו.".

כלומר ישנה הדרגתיות ולמעשה הבית והבגדים שמהווים מעגלים הקרובים לגופו של האדם מהווים מעין אזהרות לפני בוא הנגע על הגוף עצמו.

אם אכן ישנה הדרגתיות מן הקל אל הכבד - מן צרעת הבית ועד צרעת הגוף - אז מדוע כתבה התורה את הנגעים הנ"ל בסדר הפוך?

אם התורה באה להזהיר אותנו מלשון הרע - כדי שלא נידבק בצרעת, ומתחילה מהצרעת החמורה - אז אח"כ צרעת הבגד כבר לא תעניין אף אחד מפני שיגידו - "טוב זה כבר לא רציני".

לדעתי התורה כתבה את סוגי הנגעים בסדר זה דווקא מסיבה מיוחדת.

בתור הקדמה - יש להזכיר כי בדר"כ מי שמדבר לשון הרע עושה זאת בסתר מפני שהוא לא רוצה שפלוני שהוא מדבר עליו רעות - ידע זאת. וכך גם מובא בפסוק "ארור מכה רעהו בסתר" - ועליו מפרש רש"י - "על לשון הרע". לכן הצרעת היא עונש מידה כנגד מידה - אתה שדיברת בסתר לשון הרע על חברך - הקב"ה יפרע ממך בגלוי - שכולם ידעו שאתה דובר לשון הרע- וידעו להיזהר ממך.

וקיימת כאן הדרגתיות בנושא של מידת הפרסום של הנגעים - מן הנסתר ביותר - צרעת הגוף ועד הגלוי ביותר - צרעת הבית.

וכן אם לא חוזרים בתשובה על צרעת הגוף אז באה צרעת הבגד וכד'.

לצורך המחשת העניין אביא סיפור קצר (יש להבהיר כי מדובר על אדם שומר מצוות בדר"כ ומכבד את התורה):

מעשה באדם שדיבר לשון הרע. למחרת קם וראה כי יש לו צרעת במקום נסתר/גלוי (בדר"כ אדם רואה ראשון את האיברים הגלויים שלו). מיד הוא מסתיר את הצרעת, (אם היא נמצאת במקום גלוי) והולך לכהן. הכהן מסביר לו את השלבים (הסגרה לשמוע, ראיה נוספת ולפי זה הסגרה או טומאה), גילוח מלא וכן מסביר לו שצרעת באה על חטא לשון הרע. האדם אינו רוצה ללקות בצרעת ושכל העולם יידע על כך והוא יתבייש, ולכן חוזר בתשובה - והצרעת עוברת לו.

למרות הניסיון הוא נכשל שנית בלשון הרע. הפעם הצרעת מגיעה לבגדו.

אדם לא שם כל כך לב ללבוש שהוא לובש - ויכול להיות שחבריו יראו ויעירו לו על כך. כמובן שאח"כ ידאג להסתיר אך אי אפשר לסתום את פי הבריות, אך לאנשים אין ודאות
שמדובר בצרעת.

האדם לוקח את הבגד לכהן, ושוב התהליך של הסגרה ובדיקה. כאן הסיפור פחות חמור לאדם - מקסימום יאבד בגד, ולכן יכול להיות שהוא לא יחזור בתשובה ואז הבגד יישרף או שהוא יחזור בתשובה ואז תעבור הצרעת מהבגד.

אם האדם מדבר שוב לשון הרע, ואינו לומד לקח מהנגעים הקודמים שבאו עליו, אז מגיע הנגע על קירות הבית, ואז אין מנוס מפרסום העניין. ראשונים רואים את הנגע השכנים ומעירים לאדם, הוא פונה לכהן והכהן מצווה עליו לפנות את הבית לפני שהוא מגיע. וכך כל העולם מבין שהנ"ל חשוד בצרעת ואין דרך להסתיר זאת.

מסיפור זה ניתן להסביר את ההדרגתיות בעונש הבאה בסדר הנ"ל מצרעת הגוף דרך צרעת הבגד ועד צרעת הבית.

לסיום ברצוני להדגיש: לכאורה מצבנו טוב יותר היום שאין נגע כמו נגע הצרעת שהוא נגע שמביא לכל מיני מצבים לא נעימים.

אך למעשה זהו חיסרון בדורנו.

הצרעת מהווה אזהרה לאדם שחטא - ועליו לתקן את דרכיו.

כלומר קיים קשר של מורה - תלמיד, אב - בן, בין הבורא לעמו, שעל פיו הקב"ה שולח מחלה רוחנית על מנת שנוכל לתקן את דרכינו.

ואילו היום, שלא קיימת צרעת - הקשר הוא רופף יותר ואנו רחוקים יותר מבורא עולם וקשה לנו יותר לתקן את חטאינו.

מי ייתן ובמהרה בימינו, יחוזק שוב הקשר שלנו עם בורא עולם, ונזכה לביאת משיח צדקנו אמן ואמן.