"אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן השמים השמיעך את קולו ליסרך..." (דברים ד, לו). עם ישראל במעמד חד פעמי הנחקק בתודעתו של העם, בגֵנים הרוחניים שלו שמע את קול ה' מדבר אליו מן השמים. החשש של עם ישראל למות מכך ששמעו את קול ה' הינו חשש אמתי שכן מציאות ה' איננה בגוף ולא בדמותו ולכן כל בשר השומע את הקול האינסופי הזה שאין לו תלות בגוף- הרי שהגוף פורח ואינו יכול לעמוד עוד במעמד כזה. 'מלאכי צבאות ידודון ידודון'- ואכן אמרו חז"ל שנשמתם של ישראל פרחה במעמד הר סיני, בכל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה חזרו ישראל לאחוריהם שנים עשר מיל, והיו מלאכי השרת מדדין אותן.

הנצי"ב מוולאז'ין מסביר שבכדי שיוכלו ישראל לשמוע את קול ה' היה צורך שטיהור הגוף וזה מה שנאמר כאן: "השמיעך את קולו ליסרך"- להכין את הגוף שיוכל לעמוד לשמע הקול האלוקי מדבר מתוך האש.

תמיהה גדולה לכאורה קיימת בדברים של בני ישראל המופיעים בפרשה לאחר עשרת הדברות: "... היום הזה ראינו כי ידבר אלוקים את האדם וחי"- ראינו מציאות שאדם שומע את קול ה'- והוא חי ולא מת, ראינו זאת כעת במו עינינו. אך ממשיך העם: "ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת, אם יוספים אנחנו לשמעו את קול ה' אלוקינו עוד ומתנו". אם ראיתם ששמעתם את קול ה' וחייתם, אם כן על מה ולמה החשש שתמותו?!

הנצי"ב מסביר ומיישב זאת בתשובה הנמצאת בתוך הפסוק עצמו: "... אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלוקינו עוד ומתנו". אכן ה' השמיע את קולו מן השמים בכדי להכין את הגוף שיוכל לעמוד ולהמשיך לחיות לשמע קולו הגדול של ה'. אך העם מבין שהמציאות שבה הם נשארו בחיים הייתה עקב הכנת הגופים לכך. אך בשלב שני הדבר הזה כבר לא 'יעזור'- בפעם הראשונה הגוף פחד והזדעזע מקול ה' ודבר זה הכשיר אותו לשמוע את קול ה' מדבר 'אנכי ה' אלוקיך', אך כאשר שמעו את קול ה' הגוף כבר לא ירא כפי שהיה קודם וההכנה שהייתה כבר לא עוזרת, ולכן כאשר ימשיך ה' לדבר בעוצמה הרוחנית הרי ששוב הגוף לא יוכל לעמוד בעוצמה ובמעמד נשגב שכזה ולכן 'אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלוקינו עוד, ומתנו' - ולכך באה בקשת העם ממשה רבנו: "קרב אתה ושמע את כל אשר ידבר ה' אלוקינו, ואתה תדבר אלינו...". גם משה רבנו היה זקוק להכנה של הגוף לשמיעת דבר ה', אך העם לא היה נזקק להכנה במדרגה של משה, שבמדרגתו מדבר עם ה' פנים בפנים בכל עת שירצה, לא לכזו הכנה היה זקוק העם, שכבר הרגיש שהגוף לא יכול להכיל את עוצמת הקדושה והנשמה פורחת למעלה, ואילו משה במדרגתו יוכל להעביר אליהם את דבר ה'.

התורה והמצוות, מקורן בעולם רוחני עליון שאיננו תלוי בגוף כלל. לא ניתן לגשת ללימוד תורה בלי כל הכנה. אמנם אנו לא נדרשים להכנה כה גבוהה כפי שהיו נדרשים עם ישראל במעמד הר סיני, שם שמעו ישירות את דבר ה'. אך לימוד התורה צריך הכנה ולא כפי לימודי החול האחרים. בכדי שדברי התורה יכנסו ללב האדם וישפיעו אל האישיות שלו, על מידותיו ועל כל אורח חייו, הרי שיש צורך לטהר את הגוף בכדי שיוכלו דברי התורה להתקיים בו. הכנת הגוף היא תנאי הכרחי לקיום התורה ולהשפעתה על גוף האדם.