לעם ישראל יש חובה לזכור את יציאתם ממצרים. לא רק בכדי לזכור את חסדיו הגדולים של הקב"ה שהיו אבן יסוד לבניית אומתנו, אלא גם את היותנו עבדים וגרים במצרים. ציווים רבים יש בתורה על איסור הונאת הגר מתוך שגם אנו היינו גרים במצרים. אכן מתוך כך צריכה הנהגת העם לדעת כיצד להתייחס לגרים- ולא רק במובן של גרי צדק אלא גם במובן של 'גר תושב', גוי שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, הנמצאים בתוך ארצנו ובערינו בין היהודים.

אבל לעומת כל החיזוק הגדול בתורה של איסור הונאת הגר, מודעת התורה לסכנה הגדולה הקיימת בערבוב של הגויים בתוך עם ישראל, ערבוב שניתן גם ביד ה' בתכנון ידוע מראש למען נסות את עם ישראל אם ילך בתורת ה' או ח"ו אחרי האלילים (הרוחניים או התרבותיים) של הגויים, וכן שנרגיש שעדיין החרב מונחת על הצוואר ולא נגיע למצב של 'כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה', או 'וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כסית ויטוש אלו-ה עשהו...'. ומתוך כך מצווה אותנו התורה בדברים תחילת פרק ז': "כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ... ונשל גויים רבים מפניך... שבעה גויים רבים ועמונים ממך. ונתנם ה' אלוקיך לפניך והיכיתם, החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחונם (איסור לתת להם חן/ חנייה בקרקע בארץ). ולא תתחתן בם... מזבחותם תתצו ומצבותם תשברו ושאריהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש".

וכל זאת למה? מסבירה זאת התורה: "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך, בך בחר ה' אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".

הייחודית של עם ישראל בעולם בתור היותנו העם הנבחר לה' בעולם, אכן מחייבת אותנו גם ליחס מסוים עבור הגרים, הגויים והזרים הנמצאים בארצנו. אך ברגע שיש השפעה הרי שצריך לשרוף את 'פסיליהם'. לא יתכן להתחתן בהם. החיתון בהם נוהג מתוך חיים משותפים זה לצד זו עוד בבתי הספר. יש בלבול בלב חלק מהאנשים שבו 'תעודת זהות כחולה' מתירה את כל הגבולות ואת כל המחסומים. אך כפי שבכל צרותיהם של עם ישראל ר"ל, הרשעים ידעו למצוא קשר משפחתי אל היהדות ולא היה ניתן 'לברוח' מכך, על אחת כמה וכמה שצריכים אנחנו בעצמנו לדעת את הייחודית שבאומה הישראלית. מי שאינו בן אומתנו לא יכול להתקרא ישראלי. 'מכבסת המילים' הזו יכולה להתיר את השרץ בציבורים מסוימים ולאורך שנים ליצור בלבול גדול ולא פשוט. אסור לאדם להיות נחמד כאשר הוא פוגע קשות בבסיס היסודי של משפחתו הקרובה ביותר, וכך גם עם ישראל לא יכול לנהוג בסבלנות יתירה מידי כלפי הזרים שסביבנו בטענות של אנושיות יתירה, בעוד שהדבר פוגע בעם ישראל עצמו בצורה חמורה. עינינו רואות שמאותו 'בית מדרש' שיוצאת ההודעה לקרב ולהתקרב אל אותם גויים, יוצאת גם ההודעה על ניתוק מחלקים מסוימים בעם או בחלקים מתוך הארץ- בכדי שלא ליצור ערבוב עם הגויים הגורם לבעיה דמוגרפית...

אין כאן כוונה לומר כיצד יש לפעול למעשה, אך בוודאי שדברי התורה הללו מתוך פרשתנו מראים שגם בסבלנות כלפי הגר, אין כל כוונה להתקרבות יתירה אליו, אלא עלינו לחזק את הצד המייחד של עם ישראל.