'אמר רב יהודה: קשר של תפילין צריך שיהא למעלה כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה, וצריך שיהא כלפי פנים כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור' (מנחות לה,ב). מה הקשר בין קשר של תפילין לבין גילוי על ישראל? המהרש"א מסביר: 'קשר של תפילין צריך שיהא למעלה כו׳. הכוונה בזה כמ״ש בקידושין פרק האומר ע״פ מ״ש ג׳ כתרים הן כו׳, שכתר תורה הן הן התפילין של ראש, שנאמר בהן: "למען תהיה תורת ה׳ בפיך" וגו׳. וע״כ אמר שיהיה זה הכתר של תורה למעלה כדי שיהיו ישראל למעלה ע״י התורה, וכמ״ש חז״ל: כי כתרך גדול מכתרם. וצריך שיהו כלפי פנים כדי שיהו ישראל ע״י התורה לפנים מכל שאר הכתרים, כמ״ש ת״ח קודם לכהן ע״ה, ולגבי כתר מלכים נאמר: "בי מלכים ימלוכו". וק״ל' (מהרש"א). וראה בבן יהוידע שמפרש על דרך הסוד. אולי אפשר שזה מתפרש ע"פ הנאמר קודם: '(שמות לג, כג) "והסרותי את כפי וראית את אחורי", אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא: מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין'. שהנה מובא בחז"ל שהקב"ה מקיים מצוות כמו שציווה לישראל: 'לפי שאין מדותיו של הקב"ה כמדת ב"ו. מדת ב"ו מורה לאחרים לעשות והוא אינו עושה כלום; הקב"ה אינו כן, אלא מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור' (שמו"ר ל,ט). ממילא יש דימוי בין המצוות שישראל עושים לבין המצוות שהקב"ה עושה (שמצווה כמו שעושה, שיש קשר ביניהם). והנה מה שנאמר: "והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו", זהו הסכמת ה' לבקשת משה שביקש: "ויאמר הראני נא את כבדך" (שמות לג,יח), שראית כבוד ה' מראה על מעלת משה שזוכה לחיבור גדול לקב"ה. וזה אמנם זה נעשה אצל משה אבל בעצם זה מלמד גם על מעלת כלל ישראל, שמשה מלמד על כלל ישראל. לכן הקשר של התפילין של הקב"ה קשור בגילוי המקסימלי של חיבור לקב"ה בעולם, שזה נעשה בכח מעלת בנ"י, שהתגלתה בשיאה במשה. לכן כשאנו מניחים תפילין ויש בזה גילוי כנגד התפילין של הקב"ה מתגלה בקשר התפילין גילוי על מעלתם של ישראל כמו שהתגלה אצל משה. לכן בקשר של תפילין יש גילוי כנגד מעלת ישראל. אולי גם קודם נאמר שהקב"ה הראה למשה קשר של תפילין, שזה הדרגה המקסימלית שיכולה להתגלות בעולם. לכן בתפילין שלנו שמרמז על התפילין של הקב"ה נרמז דווקא בקשר של תפילין, כיון שבתפילין עצמם אין לנו יכולת לחיבור בעוה"ז; לכן הקשר מרמז על התפילין של הקב"ה. ובפרט שבלי הקשר של התפילין התפילין לא היו יכולים להתפס בראש אלא היו נופלים (אילו היו רק רצועות לא קשורות), לכן בקשר יש גם רמז לקיום התפילין על הראש, וממילא לקיום מצוותם. והנה מה נאמר בתפילין של ראש? 'א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? א"ל: (דברי הימים א יז, כא) "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל? אין, דכתיב (דברים כו, יז) "את ה' האמרת היום (וכתיב) וה' האמירך היום". אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דברים ו, ד): "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”' וכו' (ברכות ו,א). לכן הקשר רומז על גילוי התפילין של הקב"ה בהקשר אלינו (שרק עד לקשר אנו יכולים להתחבר בעוה”ז), ולכן בזה מתגלה בתפילין שאנו מניחים כגילוי התפילין של הקב"ה, שזה מכריז על מעלת ושבח ישראל, לכן גם משפיע בעולם (כגילוי תפילין של ה' שמשפיע ומתחבר ומתגלה לנו בעולם עד הקשר), וזהו שיהיו למעלה ולא למטה, לפנים ולא לאחור. אולי בתפילין יש אותיות ש,ד,י; ובראש זהו ש' בתפילין עצמם ו-ד' בקשר. והנה מובא על השם א'ל שד'י: 'דאמר ר"ל: מאי דכתיב (בראשית לה, יא) "אני א'ל שד'י"? אני הוא שאמרתי לעולם די' (חגיגה יב,א). שה' הגביל את העולם, שזו הגבלה במציאות אבל גם רומז לרוחני שה' הגביל את גילויו בעולם, כעין אמר די להתגלותו בעולם (כדי שיהיה לאדם בחירה חופשית), שהרי העולם מגלה על אלוקות ה': "השמים מספרים כבוד א'ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" (תהלים יט,ב), ממילא הפסקת התגדלותו זהו גם כעין הפסקת התגלות ה' בעולם הזה הגשמי. והנה אמנם ה' הסתיר עצמו בעוה"ז, אבל בנ"י הם המגלים את שמו בעולם, כדברי חז"ל: 'כיוצא בו: (ישעיה מג יב) "ואתם עדי נאם ה' ואני א'ל", כשאתם עדיי אני א'ל, וכשאין אתם עדיי כביכול איני א'ל' (ספרי דברים, שמ"ו). לכן ה-ד'י גם כרומז ד' מחנות ישראל שהם כנגד המרכבה: "ארבעה דגלים כנגד ד' חיות אשר תחת כסא הכבוד בד' פנים" (לקח טוב; במדבר ב,ב-יז), שאנו מגלים את שם ה' (כעין מרכבה בה יושב המלך במלכותו), שזהו מהותם של ישראל, וזהו י' קיצור של ישראל (וכן י' הדברות בהם מגלים את שם ה' בעולם). לכן ה-ד' בקשר של תפילין כעין רומז להיות בנ"י מרכבה לשכינה, ששם ה' חל עלינו, כמתגלה בתפלין של ראש, כמו שנאמר קודם: '(דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", תניא ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (מנחות שם). ממילא התפילין של ראש שמרמזים על היותנו מגלי שם ה' בעולם, ששם ה' חל עלינו, מתגלה ב-ד' רמז להיותנו מרכבה לשכינה, שזהו מעלתם של ישראל, לכן בזה מתגלה עליית ישראל והיותם לפנים. אולי גם כרמז שמהקשר הרצועות יורדות למטה, שכך רמז שאת הגילוי של מעלה אנו מורידים למטה, לגלות שם ה' בעולם, ולכן זה מביא להיותנו למעלה ולפנים. אולי זה נרמז כעין מאחורי הראש, כרמז להסתר פנים (שלא כצד הקדמי ששם הפנים), שעלינו לגלות את שם ה' מההסתר בעולם, ולכן מרמז עלינו. אולי אפשר שהקשר מרמז על מעלת ישראל, כיון שמרמז על מקורו שזהו הלכה למשה מסיני (כמו שנאמר קודם): 'אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני' (מנחות שם). שהקשר מרמז על חיבור ישיר למתן תורה שם הינו בדרגת מלאכים (ע"ז ה,א), וגם אח"כ כשירדנו מדרגתנו בכ"ז עדיין היה מעמד נורא של הר סיני שזכינו לעמוד בו, לכן זה מרמז על זכות לישראל ולכן משפיע לטובה.