"וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ. הוא היה גבר ציד לפני ה' על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני ה'. ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער. מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח. ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה" (בראשית י,ט-יב). '"להיות גבור" – להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה. "גבור ציד" – צד דעתן של בריות בפיו והטען למרוד במקום. "לפני ה'" – מתכוין להקניטו על פניו. "על כן יאמר" – על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר: זה כנמרוד גבור ציד (ב"ר). "מן הארץ" – כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם (ב"ר). "העיר הגדולה" – היא נינוה, שנאמר (יונה ג) "ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים”' (רש"י). מקור דברי רש"י שאשור יצאו כדי שלא למרוד בה' (ושנינוה היא העיר הגדולה) הוא בב"ר: '"מן הארץ ההיא יצא אשור”, מן העצה ההיא יצא אשור. כיון שראה אותן באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו. א"ל הקב"ה: את יצאתה לך מארבע, חייך שאני פורע לך ונותן לך ד': "ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח ואת רסן”, תלתסר, ולא עשה. אלא כיון שבא ונשתתף עמהן בחורבן בית המקדש, א"ל הקב"ה: אתמול אפרוח עכשיו ביצה?! אתמול מפריח מצות ומעשים טובים, עכשיו מכונן כביצה, אתמהא, לפיכך (תהלים פג) "היו זרוע לבני לוט סלה”, ללוט. "ואת רסן בין נינוה ובין כלח" וגו', אין אנו יודעים אם רסן היא הגדולה ואם נינוה היא הגדולה, מן מה דכתיב (יונה ג) "ונינוה היתה עיר גדולה לאלקים מהלך ג' ימים”, הוי נינוה היא הגדולה' (ב"ר לז,ד). מדוע היה חשוב לתורה לספר על שאשור נפרד מנמרוד? בפשטות אפשר שזה בא לברר שלא כל בני האדם בעולם באו לחטוא במגדל בבל, שזה חשוב להאמר כדי להדגיש את ההבדל בין דור המבול ודור הפלגה; שבדור המבול כולם היו חוטאים ואילו בדור הפלגה לא כולם היו חוטאים. שזה מראה שהעולם השתנה לטובה, שנעשה בו כח של חיבור לקב"ה מה שלא היה קודם, שלכן במבול העולם נחרב כיון שלא היה בו את יסוד הקשר הזה; שזהו כמו שהסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('תורת המקרא', "נח") שקודם המבול העולם נחרב כיון חטאו ולא היה בו יסוד של חיבור לה'; ונעשה חיבור ע"י קבלת שבע מצוות בני נח שנח ובניו קיבלו על עצמו לאחר המבול, כשהרקע הוא התיבה שהיתה כעין ארון הברית (כמו שמובא בזוהר) ולכן ברקע זה קיבלו את שבע מצוות בני נח שזה היסוד לקשר לקדושה שלכן ה' אמר שלא יביא יותר מבול לעולם. לכן היה חשוב כאן להראות שלאחר המבול לא כל העולם שקע ברשעה, שלא כקודם המבול, שזהו גילוי של השפעת יסוד החיבור לה' שנעשה לאחר המבול. עוד אפשר שבשביל להבין את הפס' כאן, מי היא העיר הגדולה, למדו מהנאמר ביונה; שזה אולי בא לרמז שבאה התורה לספר בזכות מה ניצלה בהמשך העיר נינוה, מדוע ה' הצילה במיוחד (ששלח להם את יונה הנביא כדי שיחזרו בתשובה, וחזרו ניצלו), שזה בשל שיש בה יסוד של חיבור לה', ולכן ה' רצה להצילה בשל זכות הקמתה, כמובא בילקו”ש (נ”ך רמז ש”ע), שמקשר בין הקמת אשור כדי להתרחק מהרשעה לשליחות יונה. וכן גם כדי להראות לעולם כולו (דרך נינוה) את מעלת החיבור לה', כדי שישובו בתשובה וינצלו; שזה ראוי להעשות דרך נינוה בשל שבמהות יסודה זהו ריחוק מהמורדים בה', לכן גם שבו בתשובה מהר (אע”פ שתשובתם לא היתה ראויה, כמו שהראה מרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן זצוק”ל זיע”א; ראה 'לזמן הזה', תשרי, 'ספר יונה ויום הכיפורים'). וכן זה מלמד על יסוד נינוה שלכן בעתיד יונה ישלח אליהם כיון שלא היו חוטאים בע"ז ולא שקעו ברעה אלא רק התחילו אז (בשל קרבתם לה' בהתחלה, כמו שמתגלה כאן, אז זה המשיך במשך הדורות שיהיו יראי ה', ולכן לא עשו רע עד זמן יונה שאז החלו), כמו שאומר האבן עזרא: 'ופירוש "לאלקים", כי היו יראים השם, העמים הקדמונים, רק עתה בימי יונה החלו לעשות רע. ולולי זה שהיו בתחילה אנשי השם, לא היה שולח נביאו אליהם. והנה ראינו ששבו תשובה גמורה, אין כמוה, ולא תמצא כתוב ששברו מזבחות בעלים או גדעו פסילים. והנה מזה נלמוד שלא היו עובדי כוכבים ומזלות' (ראב"ע יונה א,ב). אמנם נראה בעיקר שיש בזה רמז למלכות אשור שבשיאה עמד סנחריב, שזה בזכות מעשה אבותיו, וכך מובא בחז"ל: 'ולא גלגל הקב״ה והביא סנחריב לעולם אלא בשכרו של אשור שהיה איש כשר, ובו היה עצתו של אברהם אבינו' (תנא דבי אליהו רבה, כ). לכן כמו שמבבל התפזרו לכל העולם ("ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ“ [בראשית יא,ט]), כך גם סנחריב כבש כמעט את כל העולם, שכבש הכל חוץ מירושלים (מגילה יא,ב); שזה כנגד שבשל חטאם של בוני מגדל בבל הם נענשו שיפוצו משם לכל העולם, לכן כנגד זה אשור שלא השתתף ניתן לזרעו שכר לכיבוש כל העולם (כמו שנפוצו), למעט ירושלים, כמו שבפרידתו הראה את חיבורו לה', ולכן לא שייך שיכבוש את ירושלים מקום החיבור לה', שבזה יגלה בצורה חריפה נגד ה'. וכמו שנמרוד התגלה בגבורתו, שזהו: "הוא החל להיות גבר בארץ" (בראשית י,ח), שלפי פשוטו הכוונה שהיה חזק ('הוּא שָׁרִי לְמִהְוֵי גִּבָּר בְּאַרְעָא' [אונקלוס]) וכך כבש ארצות: 'דבר אחר: "הוא החל להיות גבור בארץ" – שעשה מלחמות בארץ ונצחם ולקח מלכות בחזקה' (מדרש אגדה [בובר]), כך גם התגלה שכר באשור, שסנחריב היה חזק ביותר וכך כבש כמעט את כל העולם. שזה בא ללמד ולהראות את מעשי ה' בעולם, כיצד מנהיג את עולמו, ואיך הזכות עומדת לשנים רבות.