פרשת ניצבים – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

דברים כט,יא: לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם:  מדוע ה' כורת היום ברית, הרי יש כבר ברית בין עם ישראל לה' מהר סיני? ש"כ: "לפי שעברת על הברית, לזה ה' אלוהיך כורת עמך היום ... למה חזר ושנה להם עשרת הדברות, כדי שאם חס ושלום יעברו עליהן, לא יהא עונשם כל כך, כי יש הפרש בין העובר על דברי אדון לדברי העבד, וכדי להקל על עונשן – חזר ושנאן כאן".

ל,א: וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אם תבוא עליו ברכה, מדוע שישיב אל לבבו, כלומר שיתחרט? ש"כ: "לומר (בגלות), אם ה' שכחנו – לא היה מביא עלינו הברכות, ודאי הביא עלינו הברכה כדי שנרגיש בקללה ... ומזה יתאמת לכם שאינו אלא כדי שתשובו".

ל,טו-יט: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע.  ...  הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים--לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ: מדוע בהתחלה חיים וטוב מול מוות ורע, ובהמשך הכל מנוגד: שמים וארץ, חיים ומוות, ברכה וקללה? ש"כ: "הכוונה לומר על החיים האמיתיים של עולם הבא, לזה אמר החיים והטוב ... שאין אחריהם טובה (יותר)". להבנתי, המצוות ניתנו כדי להיות בטוב בעולם הבא, שאין יותר טוב מזה, ואילו בעולם הזה יש לנו בחירה – חיים ומוות, ברכה וקללה.

מבחר גימטריאות: נשמה = שמים; מילה = פה.