פרשת כי תצא – מפירוש "שפתי כהן" לתורה והרב נבנצל
פרשת כי תצא – מפירוש "שפתי
כהן" לתורה
דברים כא,י-יא: כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה,
עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ ... וְלָקַחְתָּ
לְךָ לְאִשָּׁה : מדוע ונתנו' ולא 'ונתנם'? ש"כ: "כאיש אחד,
ולא תהיה כפוי טובה, ובטובה שעשתי עמך – תבעוט, כי אם היית טורח ונלחם במלחמה לא
היית הולך אחר הזנות, כי מי שהוא במלחמה, לבו בל עמו, שאינו יודע אם יהרוג או
ייהרג, ואינו בא לידי קישוי ולא לידי זנות ... ולא די שזנית עמה, אלא וְלָקַחְתָּ
לְךָ לְאִשָּׁה - בלא רשות".
כב,ז-ח: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם, וְאֶת-הַבָּנִים
תִּקַּח-לָךְ ... כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ: מדוע הסמיכות בין מצוות שילוח
הקן לבניית בית חדש? ש"כ: "לומר שלא ידאג, לומר שבאכזריות
עשה שהחריב בית אותו ציפור אחר שטרח וקבץ ובנה, אמר לו ה', אתה הרסת ביתה של ציפור
– אתה תבנה בית חדש, לפי שחידשת וגרמת הרחמים לעולם, שנתחדש ברחמים ...
'עולם חסד ייבנה' (תהלים פט,ג)".
כב,יט: וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי
הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל: מדוע שיתנו הכסף
לאבי הנערה ולא לנערה עצמה? ש"כ: "לפי שהוציא עליה שם רע, נמס לבו
בקרבו מפחד שמא אמת הוא הדבר וצריך לסוקלה על פתח ביתו אנשי עירו, והוא לו לביזיון
גדול, וכמעט שפרחה רוחו ... לזה יתנו לו מאה כסף כדי לסעוד לבו ולחזקו ... וגם
הנערה מתחזקת, לזה (כתיב) מלא, שהיא שלימה והיא נערה ולא 'נערָ', שדרכו (של נער
– גבר) לצאת".
כה,ב: וְהָיָה אִם-בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע--וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט
וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר: מדוע כתוב 'בן' ונקרא
'בין'? ש"כ: "לומר שאם יבין הדיין שהוא בעל עבירה, ראוי שיחשבהו
כבן, וכאב את בן ירצה".
מבחר גימטריאות: כפר = ברחמים = יצר; אשה חדשה = זה
תורה; והארכת ימים = שעולם שכלו ארוך; אבות על בנים = תורה; הרשע = יצר הרע.
שבת שלום, שבת של יחד, בטחון ורחמים,
שם טוב ואהבה, נשלים את חיסול אויבינו ונחזיר את כל חטופינו, אורן.
מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשת כי תצא
כג,ד-ה: לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי,
בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה
עַד-עוֹלָם. עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם,
בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: וכי בגלל שלא קדמו את בני ישראל
בלחם ומים הם לא יכולים לבוא בקהל ה'? הרב נבנצל: "אם הייתה נשארת אצלם מידת
החסד שלמד לוט אביהם בבית אברהם אבינו, הם היו צריכים לרצות לתת לישראל, גם אם לא
חסר להם דבר ... לכן הם פסולים לחיתון עם ישראל, כי כל יהודי צריך לאהוב ולרדוף
אחרי החסד".
כד,ה: כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה
חֲדָשָׁה--לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא, וְלֹא-יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל-דָּבָר: נָקִי
יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח: וכי רק
שנה אחת צריך הבעל לשמח את אשתו? הרב נבנצל: "'שנה אחת' מדבר על השנה הראשונה
שבה צריך להיות 'נקי יהיה לביתו', אבל החיוב 'ושמח את אשתו' – זה לכל החיים, לא רק
שנה אחת".