שמחת משלח היד.

---------------------------------

המקרא :

-----------------

הדברים :

---------------------

יש "משלח יד" ויש "משלח הנשמה"

 [למשל לימוד תורה, עשיית צדקה" ועוד].

 ובכל זאת דומה, שלא מצינו בתורה ציווי ישיר  : 

שישמח האדם ב"משלח הנשמה" שלו. על אף שגם זה מתבקש

 מנגד בפרשתינו פרשת ראה  מצווה התורה פעמיים :

לשמוח ב"משלח היד".

 פעם בציווי ליחיד ופעם בציווי לרבים. 

שהקב"ה מתאווה ביותר לשמחת האדם במשלח ידו.

ולא עוד שאין כשמחת אלוהים כשגם שאר בני אדם שמחים 

ומכבדים האדם בכל משלח יד שלו.- יהא אשר יהא

 ולא עוד שגם מצווה התורה את האישה במפורש  לכבד ולשמוח 

יחד עם בעלה בכל משלח יד  - שיש בידו ושחננו הקב"ה

 שנאמר כפי שניווכח,בציטוט שלהלן :

 "ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלוהיך".

 "בתיכם" : בעיקר "נשיכם" . הנשים שלכם....

כך גם באבחנה הכפולה:

של בצד הציווי כאמור ליחיד הציווי לרבים .

 להטיל גם על הכלל לשמוח ולכבד משלח יד של כל אדם.

 ויהא אשר יהא, ובלבד שהוא חוסה תחת המטריה של :

"אשר ברא אלוהים לעשות" .[עשייה שמטיבה עם הבריאה]

 שכל מי המקיים את הבריאה  בציווי של :

"אשר ברא אלוהים לעשות ,מביא שמחה לעולם

 ושמחה מיוחדת לבורא העולם.

 ולא עוד שאין ארץ ישראל רגילה להאכיל בניה ב"מן"

 אותיות "נם" בלחם אי העשייה. בלחם של בטלה ושינה.

  אלא מבקשת היא מהאדם שיעמול בכל משלח יד :

 להתאמץ  להוציא לחם מן הארץ.[מאמץ היכרחי גם לקיום גופו]

 עתה שערו בנפשכם :

 איזה עיוות נורא הוא לגרום לאדם להיבטל ממלאכה ועשייה במשלח יד 

 ולהדביק לו "משלח יד" של תלמוד בלבד.

 מכאן הדרך קצרה להתדרדרות של : 

"לעמוד על דם רעך".

 להפקיר אחים  במלחמת קיום.

 וגם לסחוט הקופא הציבורית בדרך כלל גם 

על חשבון חלכאים ונדכאים.

 תתעוררו  ! .

משה אהרון