פִּנְחָס וְקִנְאַת ה'.

שיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בִּלְעָם הָיָה נְבִיא גּוֹיִים

חָקַר  וְדָרַשׁ אַהֲבַת אֱלוֹקִים

לְעַם קָטָן שֶׁל נַוָּודִים

הַנֶּחְבָּט – מִיְּדֵי אוֹיְבִים אַכְזָרִים..

לְאֹרֶךְ דּוֹרוֹת וְשָׁנִים

שׂוֹרֵד פִּלְאֵי פְּלָאִים

לְפֶתַע , גִּלָּה – אֶת הַסּוֹד

אַחְדוּת יִשְׂרָאֵל - הִיא הַיְּסוֹד.

לָהֶם בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת

מִשָּׁם נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת

דִּבְרֵי תּוֹרָה יוֹמָם וָלֵיל

מַצִּילִים , מְאַחֲדִים יִשְׂרָאֵל.

מִמַּעֲמַקֵּי מְצוּלוֹת הַיָּם

אֱלוֹקִים תָּמִיד יוֹשִׁיעַם,

עַתָּה עָלָה בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן

חִישׁ לְהַפִּילָם  לְפִי הַתְּהוֹם.

לְבוֹר חֲטָאִים הִשְׁלִיכָם

בְּזִימָּה וֶאֱלִילוּת הֱבִיסָם .

פִּנְחָס קִנֵּא קִנְאַת אֱלוֹקִים

שָׂכָר קִבֵּל לְנֶצַח  נְצָחִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: פִּנְחָס [חֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר]