זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
לכל אדם יש "תורה" ייחודית ובלעדית משלו ואשר בה כתובה תעודתו וייעודו בעולם
אדם שמורד בייעודו או מנסה לברוח משליחותו בעולם , נלכד בצרעת העור המכלה את בשר החי [את בשורתו בחיים] .
ובאין ווקום בהוויה הוא נגרר למצוא אך רע בהוויה ובעולם וכמובן מתרחק מבוראו - להיותו : "מוצארע" תמיד.
הנה כי כן ,צרעת היא למעשה מחלה של הוויה נפשית של בריחת האדם מעצמו ומטבע בריאתו .בריחה אל התוהו ה"מחוק" - שלג לבן
כך מצינו במשה שהקב"ה המחיש לו, שרצונו לברוח מייעוד משמעותה הייתה : "יד מצורעת". נרמז לו שאם אין ידו עוסקת בשליחותו בעולם כי אז הופכת היא מצורעת לבנה כשלג מחוקה מייעוד ובלוא כל "כיתוב" =שלג
כך גם מרים שנגררה למחוזות הרחוקים מייעודה ותפקידה בעולם - ולקתה בצרעת ....
הנה אם כן , תורת הצרעת והנתק היא תורה הנוגדת את התורה בכך שהאדם מתנתק מחבל טאבורו בעולם : שלא לקיים ייעודו ושליחותו
הנה אם כן טהרתו של המצורע היא השבתו לדרך ייעודו ה"שמתו" בחלקו בעולם : לכהן בו -ככהונת "כהן" להיותו "גדול" . שכל אדם על ייעודו הייחודי הוא בבחינת : "כהן גדול".
לסוף אדם המתרחק מייעודו ושליחותו בעולם מתדרדר להיותו מצורע . המוצא רע בכל דבר ודבר.
משה אהרון
