"אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן" (שמות לח,כא). '"אלה פקודי המשכן". זה שאמר הכתוב: "ה' אהבתי מעון ביתך" (תהל' כו ח). זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבודך. אמר רבי שמעון בן יוחאי: זאת אומרת, שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר: "מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך" (שמו' טו יז). אמר רבי יעקב ברבי אסי: למה הוא אומר "ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך" (תהלים כו ח)? בשביל ששקול כנגד בריאת עולם. כיצד? בראשון כתיב: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". וכתיב: "נוטה שמים כיריעה" (שם קד ב). ובמשכן מה כתיב? "ועשית יריעות עזים" (שמ' כו ז). בשני, "יהי רקיע", ואומר בהן הבדלה, שנאמר: "ויהי מבדיל בין מים למים". ובמשכן כתיב: "והבדילה הפרוכת לכם" (שם שם לג). בשלישי כתיב מים, שנאמר: "יקוו המים". ובמשכן כתיב "ועשית כיור נחשת וכנו נחשת" וגו' "ונתת שמה מים" (שמ' ל יח). ברביעי ברא מאורות, דכתיב: "יהי מאורות ברקיע השמים", ובמשכן כתיב: "ועשית מנורת זהב" (שם כה לא). בחמישי ברא עופות, שנאמר: "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף", ובמשכן, כנגדן לעשות קורבנות, כבשים ועופות. (ובמשכן, "והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה") (שם שם כ). בששי נברא אדם, שנאמר: "ויברא אלקים את האדם בצלמו" (ברא' א כז), בכבוד יוצרו. ובמשכן כתיב אדם, שהוא כהן גדול, שנמשח לעבוד ולשמש לפני ה'. בשביעי, "ויכולו השמים והארץ". ובמשכן כתיב "ותכל כל עבודת". בבריאת העולם כתיב: "ויברך אלקים". ובמשכן כתיב: "ויברך אותם משה". בבריאת העולם כתיב: "ויכל אלקים". ובמשכן כתיב: "ויהי ביום כלות" (במדב' ז א). בבריאת העולם כתיב: "ויקדש אותו". ובמשכן כתיב: "וימשח אותו ויקדש אותו" (שם). ולמה המשכן שקול כנגד שמים וארץ? אלא מה שמים וארץ הם עדים על ישראל, דכתיב: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דבר' ל יט), אף משכן עדות לישראל, שנאמר: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". לכך נאמר: "ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך" וגו'. ולמה "משכן משכן" שני פעמים? אמר רבי שמואל: שבית המקדש עתיד להתמשכן שני פעמים: חרבן ראשון, וחרבן שני. ולפיכך אמר משכן שני פעמים' וכו' (תנחומא "פקודי" סימן ב). המדרש מביא שהמשכן מכוון כנגד המשכן של מעלה, נראה שזה הובא לא רק כאגב שמוזכר המשכן, וכן שמובא בפס' "משכן העדות" שהוא עדות לישראל כמו השמים וארץ, שלכן המשכן שקול כנגד שמים וארץ. אלא נראה שיש כאן עוד עומק, שזה קשור לכך שנאמר משכן פעמיים, שזה מרמז על כך שהמשכן יחרב פעמיים, שזה קשור לכך שנאמר שהמשכן הוא עדות לישראל, שאם ישראל מתנהגים כראוי אז יש משכן שה' שוכן בתוכנו וכך באה ברכה גדולה לעולם, ואם ח"ו ההיפך אז בא חורבן, שנחרב המקדש ונעשה גלות ביחד עם זה. ממילא הדרשה שיתמשכן פעמיים מרמז בתוכו גם על הדרשה שהמשכן הוא עדות ולכן הוא שקול כשמים וארץ. לכן נראה שכמו שמרמז על הנעשה בצד השלילי – שיחרב פעמיים, כך גם מרמז על הצד החיובי, כיון שהיותו של המשכן כעדות זה לשני הצדדים. לכן נראה שזה קשור לנאמר קודם שההיכל של מטה מכוון כנגד ההיכל של מעלה, שהמשכן מעלה את כל העולם לחיבור לשמים, שמביא השראת שכינה בעולם כעין שמים (וכן מביא ברכה רוחנית וגשמית לעולם); לכן נרמז משכן פעמיים כרמז לשני משכנים, של מעלה ושל מטה, שבמשכן נעשה חיבור להיכל של מעלה. דבר זה נרמז כאן כיון שמדובר על הכסף שישראל תרמו למשכן, לכן בהקשר לזה נאמר שכל העולם מתעלה ע"י המשכן, שזהו עניינו של תרומה, להרים את העולם (תרומה לשון הרמה), שלכן כאן נרמז על הנעשה במשכן בעקבות שנתנו תרומה – "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת" וגו' (שמות כה,ג). אולי "משכן העדות" מרמז על התורה ('"מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" -מה העדות? זו תורה שהם יגעים בה' [שמו"ר נא,ז]), שהמשכן בא להשלים את הפגם שנעשה במתן תורה, שחטאו בעגל ונפלו מדרגתם העליונה שהיו מחוברים לשכינה בקביעות תמיד (ראה ב'תורת המקרא' "תרומה", למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), ולכן בא המשכן מחובר להיכל של מעלה וכך מביא להשראת שכינה; וחטא העגל נעשה באספת כסף לעגל (ואף חטאו מרוב ממון שהיה להם ['דבי רבי ינאי אמרי מהכא: (דברים א, א) "ודי זהב". מאי ודי זהב? אמרי דבי ר' ינאי: כך אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל' (ברכות לב,א)]), לכן בהקשר לכסף שנתנו לעשיית המשכן נרמז על התיקון לפגם העגל, שהמשכן מקדש את כל העולם ומביא להשראת שכינת ה' (ואף כרמז שכל העולם היה תלוי בקבלת התורה [שבת פח,א], ולכן גם במשכן שבא לתקן את הפגם יש בו קדושה כנגד כל העולם שנברא). אולי גם בא כאן לבטא כמה גדולה מעלת המשכן, להדגיש שבכ"ז משה לא רצה שידברו כאילו לקח לכיסו ולכן נתן להם חשבון (שמו"ר נא,ו), ולא אמר שבדבר כ"ך גדול מול השמים לא צריך להתייחס לאנשים רעים וחשדניים, לכן יש בזה לימוד גדול דווקא כאן בהקשר לפירוט הכסף שהשתמשו בו לבניית המשכן. אולי כאן מביא פירוט ומתחיל בזהב: "כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש" וגו' (שמות לח,כד), ונאמר: 'א"ר שמעון בן לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק, שנאמר "וזהב הארץ ההיא טוב" כמה דאת אמר (דברים ג, כה): "ההר הטוב הזה והלבנון"' (שמו"ר לה,א), לכן נאמר כאן בנוסף, על הדרך, שהמשכן כנגד כל העולם, שכל העולם נברא בשביל השראת שכינה בעולם, כך שבעצם כל הבריאה נבראה בשביל המשכן.