"אמצא מקום", קל"ב, ה':

וקשה מישעיהו ס"ו, א': "ואי זה מקום מנוחתי", שהשם נימצא בכול מקום ורואה ואינו ניראה וכול יכול והוא צדיק ביותר ומעל ומעבר ובימיוחד ובימאוד על כן אין לו מנוחה לא בחייו ולא בהסתר פנים והדרומיטא ועולה ומיתעלה יורד ומברר ובד' קצוות עולם ומרכז אמצע עמוד המכריע ממלא יושר קו ומקיף סובב עיגול והוא מעל ומעבר לכול מקום ידוע שאין לו מקום ידוע ומוגדר במרחב, וזה אמת אמיתי אמיתות של סוף ישעיהו רק לכשהחלו לרדת נשמות מספיק גבוהות לישראל ופסקה האש מהשמיים בבית המקדש ואז החלו לעסוק צדיקי הדורות ההמה באלוקות כבר באופן אחר לחלוטין ובשלמות ועד תום וביושר ובפשיטות ובכנות.