שכל מזבח ומיזבח ידעו......

---------------------------------------

כשתקראו בפרשה על בניית כלי המשכן.

 ותגיעו לבניית המזבח.

 זכרו בבקשה את אלה הדברים :

אבנים מדברות.

 ויש שהן גם שרות.

 שרות את הדממה.

ויש שהן גם דומעות 

באגלי הטל הנקווים בחטוטיהם.

 וביותר הן מדברות ,בשפת האלוקים.

ועם האלוהים

 והנה ,שמאז שבני האדם נלכדו

 בסבך בולמוס המזבחות והקורבנות  .

 והחלו מניפים עליהן ,על האבנים כלי סיטוט

שנדמו בעיניהן כחרבות. 

שהרי שברי הסיטוט החדים

 מופנים לבסוף גם כנגד בני האדם 

קמו כל האבנים כולן ונעמדו לפני בוראן 

 ובטרוניא קשה  שגורלן ללא שפר

לשאת בחלבי דמים של בהמות

 יצירי כפיו.של הבורא

 וגם תולדותיהן : השברים ,

 מחבלים לבסוף גם  בבני האדם.

 מיד הבטיחן הקב"ה שמיד לאחר מעמד סיני 

 יוסיף ויזהיר את בניו ואת כל בני האדם. לאמור :

 אם מזבח אבנים תעשה לי ,לא תעשה אתהן גזית

 כי חרבך הנפת עליהן.

 "חרבך ?

 וכי בחרב מסטטים אבנים ,"אלא שקרויים הן 

 "חרב"

 על שום סופן. שיש ובשברים חדים הורגים 

 לבסוף גם בני אדם .

והם כחרב ממש.כאותו 

התער או החץ ממש.

 הנה כי כן הושב אולי במשהו 

 כבודה של אבן הרואשה.

משה אהרון