פרשת וארא – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות ו,כ: וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה: איך קורה שדווקא בשבט לוי שלא פסקה ממנו תורה, עמרם נושא את דודתו לאשה, שהיא אחת מגילויי העריות: עֶרְוַת אֲחוֹת-אָבִיךָ, לֹא תְגַלֵּה ... עֶרְוַת אֲחוֹת-אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה (ויקרא יח,יב-יג)? ש"כ: "כדי להסיח דעתו של שטן שלא יקטרג ויארב לו בדרך ... בשעת סכנה של 'כל הבן הילוד', אם היה יודע היה מקטרג ... הכל הוא למצוא המרגלית שהוא פינחס".

ז,כ: וַיַּךְ אֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם: מה משמעות המכות? ש"כ: "מכה ראשונה במים, לפי שביטלו ישראל מלימוד התורה שנמשלה למים ... שנייה מכת הצפרדעים לפי שבטלו ישראל מהתפילה ומקריאת שמע, שחרית וערבית, יבואו הצפרדעים שאינם שותקים   ערבית ושחרית. שלישית מכת הכינים – לפי שבטלו ישראל מעשיית המצוות ... שביטלון ממלאכתם ... רביעית מכת הערוב לפי שכשהיו הנוגשים אשר שם עליהם פרעה והיו נדמים בעיניהם של ישראל כדובים ואריות ... חמישית דבר, לפי שהיו משעבדים בהם למשוך הבהמות ... ששית היא מכת השחין לפי שהיו משעבדים אותם תחת השמש ... לזה הביא עליהם השחין שהיה מחממם ומלהטם. מכה שביעית היא מכת הברד – לפי שלא היו מניחים אותם להסתופף לחסות תחת צל אילן ... לזה הביא עליהם הברש שנאמר ' את כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עצי השדה שבר. מכה שמינית היא מכת הארבה – לפי ששלטו על זרעו של אברהם, שנתברכו בארבה שנאמר 'הרבה ארבה את זרעך' ... מכה תשיעית היא חושך – לפי שהחשיכו וסתמו ליבן ועיניהם מן השעבוד, לזה החשיך את עיניהם (של המצרים) ... מכה עשירית הוא מכת בכורות – לפי שלא היו משתעבדים כל אחד כפי כוחו ... ולא היו נושאים פנים לזקן, לזה היכה בבכוריהם".

ח,יח: וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: מהו 'והפליתי'? ש"כ: "אעשה פלא ... אף על פי ששכינתי בשמים – גזירתי מתקיימת בתחתונים ... כי כן ייעד ואמר 'למען תדע כי לה' הארץ'".

מבחר גימטריאות: במקלי = יעקב, הטבע = אלהים, והפליתי = ישראל.

שבת שלום, שבת של התגברות על השטן, חיזוק מכל האירועים שלפנינו, פלאות אלוהיות, ונמשיך לחבק עוד ועוד חטופים השבים, אורן.

----------------------------------------

פרשת וארא, מפי הרב אביגדור נבנצל:

שמות ח,ח: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, עַל-דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר-שָׂם לְפַרְעֹה: מה הסיבה שמשה צעק (בקול) ולא עתר (התפלל) אל ה'? הרב נבנצל: "משה בעומק ליבו היה מתאווה להשאיר את הצפרדעים במצרים, אחרי כל הסבל שהמצרים גרמו לבני ישראל, הוא היה צריך לצעוק את תאוותו ולבקש בלב שלם להסיר את הצפרדעים ... לפעמים אנו צריכים לעשות פעולות כדי למשוך את ליבנו לעשות את הדבר הנכון".