אלה דברים שהשתיקה יפה עבורם : מוסר השכל: לא תמיד כולם צריכים לדעת הכל : איך שתיקה ואי-ידיעה (וצדקותו של יוסף) הצילו את שלמות בני ישראל
המסר הסודי של יוסף ליעקב: : בידיעה שיוסף חי, יעקב ידע שהוא לא נהרג על ידי חיה רעה, ולכן הוא חשד בעובדה שהאחים הביאו לו את הכתונת המוכתם בדם אז, הייתה אינדיקציה לכך שהייתה להם יד בהיעלמותו. ויעקב עצמו נמלט בפחד מאחיו, נשאר בארץ זרה בלי קשר להוריו מחשש שאחיו יגלה איפה הוא נמצא ויבוא להרוג אותו. אז זה לא יהיה קפיצה עבור יעקב להבין שאם יוסף היה בשלטון במצרים ולא ניסה ליצור קשר עם אביו, זה בגלל שהוא פחד שאחיו יהרגו אותו! יוסף שולח "עגלה ערופה".יש שתי רמות להצהרה של עגלה ערופה, שתיהן קריטיות כאן: לא עשינו את זה 1. אנחנו לא יודעים מי עשה את זה .2 אז המסר הסודי היה שאביו יעקב: לא צריך להאשים את האחים בהיעלמותו ובדם על המעיל שהם הראו לו מזמן. ששתיקה ואי-ידיעה עדיף במקרה הזה מה שהאחים אולי סיפרו לאביהם יעקב: האחים מעבירים את מה שיוסף אמר, אבל אנחנו רואים ממאוחר יותר שהם גם עיוותו את מה שיעקב אולי אמר להם, או המציאו את זה, אז כנראה שהם אמרו שיוסף אמר להם שזאת תעלומה איך הוא הגיע למצרים וזה לא אשמתם. והוא ידע שיוסף זיהה אותם כשהוא לקח את שמעון בשבי וכו', אז זה הראה בבירור שליוסף הייתה טינה כלפיהם. כל האמור לעיל הפליל בבירור את האחים. העגלה ערופה משמש כשיטת אימות שהוא אכן אמר להם שהם לא אשמים. ועכשיו זה יוסף שאומר לאביו ישירות, לא דרך האחים, שלא רק שהם לא היו הצד האשם, אלא שהם לא יודעים מי כן. יעקב מבין שיוסף אומר לו לקבל את מה שהאחים אומרים, ולקבל שהוא (יעקב) לא צריך להבין מה קרה, לא צריך להבין למה הוא לא צריך לדעת, לא צריך לנסות לברר! זה יוסף שאישר את העגלה הערופה והשלכותיה, לא האחים, אבל יוסף דואג שזה האחים שמביאים אותה, כך שזה נחשב כעגלה ערופה שלהם. וזאת המשמעות של הקטע: כשיעקב ראה את העגלה הערופה הוא הבין את המסר הסודי: "ויאמר ישראל: 'רב עוד יוסף בני חי'" במילים אחרות "מספיק שהוא חי, אני לא צריך לדעת מה קרה, מי אשם, כולם כאן יכולים להיחשב כנקיי כפיים, לפחות עכשיו". וכך ליבו של יעקב נשא, בידיעה שבניו אינם אויבים כעת, שאף אחד לא צריך לעמוד לדין והמשפחה תוצב בסערה כדי לברר מה קרה. דברים שהשתיקה יפה עבורם: למעשה, אם זה נשמר בסוד, בהחלט ייתכן שמכירת יוסף על ידי האחים לא הייתה ידועה לילדיהם ולצאצאיהם, וזה התגלה לכולם רק כשהסיפור נכתב בתורה ונחשף לעם היהודי כולו! וכאשר הם יכולים לקבל את כל הסיפור ישירות מאלוהים, מועבר מילה במילה למשה, ומאות שנים מאוחר יותר כך שלא תהיה איבה, ואחרי שכולם נשאו את עצמות יוסף ממצרים יחד, והים נבקע כתוצאה מכך, הציל אותם מהצבא המצרי, מה שמעיד על סגירת המעגל, וסליחהבראשית פרק 195, פסוק 307
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. ויהי בימים הראשונים, וישם לבו לדעת איך בא יוסף למצרים. וישאל את אנשי החצר, ויגידו לו את המעשה הנפלא, אשר היה יוסף מבית האסורים ועד היותו למשנה למלך
וַיְחַקֵּר יַעֲקֹב בְּכָל הַדְּבָרִים, לָדַעַת אֵיךְ נִמְצָא יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים. וַיִּמְצָא כִּי נִמְכַּר לְעֶבֶד מִיָּדַי אֲנָשִׁים מֵעֵבֶר לַנָּהָר, הָעִבְרִים.
וַיִּשְׁאַל אֶת שַׂר הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר קָנָה אוֹתוֹ, וַיִּתְרוֹם אֶת הַמּוֹכְרִים וַיִּשְׁמַע אֶת דְּבָרֵיהֶם.
…… וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר.
ובכן, כמובן שזה לא נמצא בתורה. שום דבר מעין זה כלל אינו כתו
?אבל מדוע
יעקב גר שם 17 שנה ולא גילה מאחרים מה קרה? האם הוא מוגן מפני מידע, כפי שילדים עושים לפעמים כדי להגן על הורים קשישים מפני מידע טרגי על משפחתם?
כמובן שיוסף נתן לאחיו הזדמנות לעשות תשובה וגם גרם להם להרגיש פחות אחראים למעשיהם, כך שכאשר יעקב יגלה, הוא לא יגרש אותם(יוסף ובנימין יכלו אז להיות הצאצאים שמקימים את העם, שלא היה נקרא "בני ישראל", כלומר 12 השבטים) או יענישם. אך מדוע איננו יודעים מה יעקב אמר או עשה בתגובה לגילוי שהאחים מכרו את יוסף ושיקרו לו
בויחי יש סיפור ארוך על יוסף.ודיווח מפורט על יעקב במצרים, והקורא רעב לדעת מה יעקב חשב, אמר, ועשה בקשר לכל זה
אנו לא רואים דיון על כך כלל בחומש, וזה מפתיע מאוד
רק על ערש דווי יעקב מזכיר ברמז דברים: פסיקתא זוטרתא [ מדרש לקח טוב],”ד"א עקרו שור. זה יוסף , (רש”י) , ומדבריו, שמגלים מה יהיה בעתיד, ברור שהוא במצב נבואי, דקות לפני מותו. הוא מדבר בחידות, ואולי אפילו אינו מודע לדבריו במובן הרגיל, בשל היותו במצב נבואי.
אז מדוע החומש לא מספר לנו על כך? למה נראה כאילו יעקב לא ידע כלל, אפילו לא שאל? ואם לא שאל, מדוע החומש אינו מציין זאת
תשובה: מה שיוסף עשה ואמר נועד למנוע מיעקב לנסות לגלות מה קרה
א. לבנימין, ב. לאחים, ו-ג. ליעקב
מה שבנימין למד כשיוסף גילה את עצמו היה שונה ממה שהאחים למדו - בנימין חשב שיוסף מת! ועכשיו הוא לומד גם שאחיו מכרו את יוסף כעבד! בטח שהוא יספר ליעקב! אז כדי למנוע זאת, מה שיוסף אומר למעשה מהווה אמירה לבנימין לא לספר ליעקב על אשמת האחים, וזו הסיבה שהפסוק מזכיר את בנימין ואת האחים בנפרד. אז המסר של דברי יוסף "לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם השם" כוון לשלוש קבוצות של אוזניים (רמות): א. לבנימין, ב. לאחים, ו-ג. ליעקב באופן חלקי דרך האחים
האחים: כאשר האחים אמרו שהאשמות וההתנהגות השקריות והרעות של המשנה למלך היו עונש אלוהי על מכירת יוסף, מה האחים חשבו שהיה המניע של המשנה למלך, השני לפרעה, לעשות את כל זה??
תשובה: הם אפילו לא התעניינו! למה? מכיוון שהם היו כל כך ברורים לגבי הרמה האלוהית שפועלת כאן, כלומר הם ידעו מה הסיבה האמיתית למה שקורה,” אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת.” ברור שהם לא חשבו שהמשנה למלך ידע ומעניש אותם על כך, ברור שהם התכוונו שזה מה’, ולכן הסיבה המיוחדת שבגללה המשנה למלך עשה זאת לא הייתה רלוונטית, המשנה למלך עצמו לא הבין את הסיבה האמיתית למה הוא עצמו עושה את זה! לא היה משנה מה ה' שתל בראשו של המשנה למלך כדי לגרום לו לעשות את הדברים המשוגעים האלה אז לא היה חשוב להם אפילו להתאמץ לנסות להבין מה הוא חושב!
.
יעקב: ומה יעקב חשב על כל זה כשהוא שמע ששמעון נלקח בשבי
מה יעקב חשב שהייתה הסיבה לכל ההתנהגות המוזרה הזו? ברור שהאחים לא סיפרו לו שזה בגלל מה שהם עשו ליוסף! כאשר האחים חזרו לראשונה ליעקב, בלי שמעון, כולם היו באותו מצב מבולבל, האחים ויעקב לא יכלו להבין למה זה קרה, ולכן לאחים לא הייתה סיבה לא לספר ליעקב את כל הסיפור. אבל כאשר האחים חזרו עם הידיעה שיוסף חי ויעקב הסיק שכל הזמן זה היה יוסף שעשה את כל זה, בוודאי יעקב היה תוהה למה יוסף התנהג אליהם ככה?! ותוהה איך הוא הגיע למצרים, ולמה הוא לא ניסה ליצור קשר עם הבית .
עכשיו האחים מבינים שיוסף הבין מה האחים אמרו כשה'מליץ' היה ביניהם! אז מעניין לחשוב איך ההצהרה של יוסף התייחסה לזה, ואיך כל זה השפיע על מה שהאחים יגידו ליוסף: כאשר יוסף גילה את עצמו, האחים הבינו שהיחס הרע שלהם על ידי המשנה למלך לא היה 'מסודר אלוהית', זה היה מיוסף! אבל אז יוסף אומר להם שהם צדקו שזה היה הכל פעולה אלוהית, אבל העניין הוא שהיד האלוהית סידרה אירועים מההתחלה, כלומר החלומות שהוא חלם וסיפר להם עליהם, ואפילו ההגעה למצרים!
המסר העמוק והעדין של יוסף לאחים, על יעקב, כדי להציל אותם: הוא אמר לאחים: בדיוק כפי שלא היה אכפת לכם לברר מה המשנה למלך של מצרים חשב שגרם לו לעשות את הדברים המשוגעים האלה, כי הבנתם שזאת יד אלוהים, כך גם ליעקב, אבינו: תגידו לו, או שהוא יבין בעצמו, שזה לא בשבילו לנסות להבין איך זה שיוסף הגיע לשם, כי העניין הוא שזאת יד אלוהים שהביאה את יוסף לשם. וזו הסיבה שהסיפור כל כך מעורפל לגבי מה שיעקב ידע, או יותר ממעורפל, הוא מתעלם לחלוטין מההיבט החשוב כל כך של הסיפור; היעדרות מוחלטת זו של אזכור נקודה זו בחומש היא בעצמה מראה למצב בפועל, שבו היבט זה לא נדון או נחשב עליו וגילוי מה שקרה לא נחשב לחשוב, או התעלמו ממנו בכוונה
.
מסקנה: תארו לעצמכם איזו תיקון עולם נוכל להשיג אם נהיה מוכנים לוותר על ידיעות מסוימות ובמקרים רלוונטיים מתאימים לוותר על שאחרים ידעו על העוול שנעשה לנו, אם נדע שעל ידי כך נוכל למנוע טרגדיה גדולה! אלוהים יודע, והנשמה שלנו מתעלה באמצעות הקרבה עצמית שמפחיתה את האגו, וזה יכול להביא לקרבה גדולה יותר לאלוהים שתשקול יותר מהתועלת שתתקבל על ידי ביוש של האחר
