פרשת ויחי – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

בראשית מח,ז: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ: מדוע 'עלי'? ש"כ: "שאמר ללבן 'עם אשר תמצא את אלוהיך – לא יחיה', ולא נמצא עמה, והקללה הייתה בלא מתכוון וחלה".

מט,ח: יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ: מדוע יודו לו אחיו? ש"כ: "הודו לדבריך, כשאמרת 'לכו ונמכרנו' ... היו שומעים. אילו היית אומר 'ונשיבנו לאבי' בן היו שומעים, אבל עתיד הייתי לירד בשלשלאות של ברזל, ובסיבתך חסו עלי (משמים) וירדתי בכבוד, אם כן 'ישתחוו לך בני אביך'".

מט,כב: בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר: ש"כ: "למה לא הזכיר שמו תחילה, ואמר 'יוסף בן פורת'? ... אמר 'בן' כלומר לזה הראוי לקראות בן שהוא היה סיבת שאר הבנים, הוא היה ראשית המחשבה, לזה אמר 'בן' ולא אמר 'יוסף'".

נ,י: וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים: מדוע עשה יוסף אבל עוד לפני הקבורה? ש"כ: "כשראה יוסף שבאו בני עשו ובני קטורה עליהם למלחמה (סוטה י"ג) ... אמר יאות לנו לעשות אבל, שכל זמן שאבא קיים - אין פוצה פה ואין מצפצף".

נ,טו: וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף: מה הכוונה ב'לו'? ש"כ: "אמרו הלוואי שישטמנו ומתוך אותה משטמה השב ישיב פעם ושתיים כדי לגבות ממנו כל הרעה ולא נצטרך לגלגול. 'ויבך יוסף' לפי שהוא עמהם בגלגלו והוא סיבת גלגולם".

מבחר גימטריאות: יעקב = חיי עולם הבא; מי אלה = אלהים; נפתלי אילה שלוחה = מבראשית; וזרעו יהיה מלא = יהושע; גור אריה = משיח בן דוד.

שבת שלום, שבת של שמירת הלשון, הודאה גם ברע כביכול, כוונות טובות, מחשבה לרחוק, וניצחון להשבת החטופים לידינו, אורן.

----------------------------------------

פרשת ויחי, מפי הרב אביגדור נבנצל:

בראשית מח,יד: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: האם יעקב לא חשש להחליף הברכות לאחר מה שקרה עם ברכות אביו לו ולעשו? ברב נבנצל: "בגלל שהם צדיקים – היחס ביניהם אינו כמו היחס בין יעקב לעשו, אחד צדיק ואחד רשע, אלא שניהם צדיקים ולכן לא יקפידו אחד על השני.

מח,כא: וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם, וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם: מדוע יוסף מנחם אותם, הרי הם מכרו אותו? הרב נבנצל: "הוא לא הקפיד, ואדרבה, אהב אותם ודאג לצורכם ... עלינו להבין שכל מי שפוגע בנו – רק שליח ה' ... וכשחושבים כך, האדם לא יכעס על מי שפגע בו".