פרשת וישב – מפירוש "שפתי כהן" לתורה והרב נבנצל
פרשת וישב – מפירוש "שפתי
כהן" לתורה
בראשית לז,ב: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם
רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם: מדוע 'ויבא' (ולא ויוצא, כמו 'ויוציאו דיבת הארץ'),
מדוע 'אביהם' ולא אביו? ש"כ: "ויבא – שהביא הדברים, שהם אמת.
ולזה אמר 'אל אביהם' ... שאינם כמנהג אביהם".
לז,ז: וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ
מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי,
וְגַם-נִצָּבָה: מה רומז 'מאלמים אלומים' ולא מאספים עומרים, או מעמרים
עומרים? ש"כ: "אמר להם ברמז, 'כל דאלים גבר', ואמר 'קמה וגם
נצבה' – 'מלוך תמלוך' , שתי פעמים – בזמן גואל ראשון ובזמן גואל אחרון שהוא מלך
המשיח ... שתי פעמים 'מאלמים אלומים' ... 'תמשול בנו' – אחד כשירדו למצרים
פעם ראשונה ... ופעם שנית בעניין הגביע".
לט,כ: וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף
אֹתוֹ, וַיִּתְּנֵהוּ אֶל-בֵּית הַסֹּהַר: מדוע 'ויקח' ולא 'ויתן', ומדוע 'אל
בית הסוהר' ולא 'בבית הסוהר'? ש"כ: "לומר שבעל כורחו הוא נותנו
(ולא לוקחו) כדי שלא להוציא לעז על אשתו, ולזה אמר 'אל בית הסוהר' – לא נתנו
בעצמו, שאין דעתו נוחה בזה אלא נתנו לאחר להוליכו לבית הסוהר".
מ,טו: כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי,
מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים: מה הרמז בכפילות 'גונוב גונבתי'? ש"כ: "משלם
עוון אבות אל חיק בניהם, שבעוון שגנב אבי לב לבן - גונבתי, שאסור לגנוב דעת
הבריות, אפילו דעתו של עכו"ם".
מבחר גימטריאות: זקנים – רז, שלשה סלי = עתיד
ליהרג, אכל אתם מן הסל מעל ראשי = זה הוא משיח בן יוסף ועתיד ליהרג, פרץ = זה משיח,
הסל = המן.
שבת שלום, שבת של אמת, כוח, יושר,
ונגיע לניצחון על אויבינו, אורן.
----------------------------------------
פרשת וישב, מפי הרב אביגדור נבנצל:
לז,ד: וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: מדוע לא
נשא חן בעיני אחיו, אף שהיה 'בר חכים', ואילו כן מצא חן בעיני פוטיפר (וַיִּמְצָא
יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו; לט,ד) ובעיני שר בית הסוהר (וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי
שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר; לט,כא)? הרב נבנצל: לומדים מכאן שהחן לא מוכרח לבוא בדרך
הטבע, אלא כשה' רוצה – החן יבוא ... וזה סימן שרוח המקום נוחה הימנו".
מ,ח: הֲלוֹא
לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים--סַפְּרוּ-נָא, לִי: איך ידע יוסף שהאופה ימות והמשקה יחיה?
הרב נבנצל: "שר המשקים 'ואקח את הענבים ואשחט אותם אל כוס פרעה' ... השר לא
לוקח ממנה כלום לעצמו ... זהו עבד נאמן ... שר האופים ... 'העוף אוכל אותם מן הסל'
... האם השר מנסה לעשות משהו בעניין? ... הוא לא עושה מאומה למנוע את הנזק, אם כך
זהו עבד שאינו נאמן".