ה"ידיים" שיישמעו לבסוף ל"קול".

-------------------------------------------------

פרשת תולדות  מחילה את כלל התולדות :

 ראשית כאחרית.

 לידת "תומם" :  לא בכדי .

שניים הנזרקים לחללו של עולם

 ללא שיש ביניהם  האות "א" של אלוהים

 וללא האות "י" של שם הוויה.  ["תומם"].

ובכל זאת "תומם" כסמל לעתיד.

 פעמיים : "תום" .

התום הערכי הנדבק גם לתום המעשי 

מן חיבור של שלמות לעתיד לבוא.

 הנה כי כן,לסוף, עם גאולת העולם,ישובו  ה"תומם"

 להתחבר כ"תאומים"להתחבר יחדיו. לבסוף 

אלי השלמות הגאולית הנכספת.

 והפעם : כ"תאומים" [גם עם "א" ו "י" כאמור.]

 עת היות ה' אחד ושמו אחד בכל העולם. 

 עת גם סוף סוף,ימלא יעקב ייעודו ב"קול"

 להכריז כאמור

שכך גם מסומל הפוטנציאל השלמות לעתיד :

 יעקב ל"קול"  להכריז בעולם : "ישר-אל"

 [ישר הוא האל להיות ה' אחד ושמו אחד].

[וכן אין כישראל "לשרות" עם האל בעבור כל האדם]

 ועשו  - לידיים" : לעשות את כל השאר המעשי

 המתבקש מכל האמור.

 לא בכדי בידיים "שעירות" .

 מין "אנטנות" לקלוט את כל נימי הקול 

לעשות גם בהתאמה ל"שיעורים" הנובעים

 מהיות : ה' אחד ושמו אחד בכל העולם.

 

ראו גם בהמשך רשימה נוספת : 

"אחרית המשלימה את הראשית".

משה אהרון