סופו של לבן - היה לבן.

-----------------------------------

 לסוף לבן הלבין את עצמו וזכה לעולם הבא.

 שהמעשה האחרון שעשה היה ברית "אחים" עם יעקב

[שיעקב קרא לאחיו לאכול לחם . ובכלל ה"אחים" וודאי לבן וחבורתו].

 

 לסוף ,לבן השונה הניח לכל חומר ,התמקד ודאג אך לבנותיו ולנכדיו.

 נפרד מהם כמי שהולך למקום הסופי - העולם האחר:

  בנשיקות וברכות .

 לפיכך שימו לב לביטוי : 

"וילך וישב לבן למקומו".

 לכאורה כדי לבטא שיבה למקום מולדתו - די היה לכתוב :

 "וישוב לבן למקומו, אלא שהתורה הקדימה לשון נוספת

 "וילך" אותה לשון הרלוונטית לכאורה גם להליכה אחרת :

  "הליכה בדרך כל הארץ"

 דהיינו בביטוי  "וילך וישוב למקומו"

 יש גם רמז שילך עם פטירתו לאותו העולם 

 שכולו טוב.

 הנה כי כן לא בכדי נקרא הוא לכתחילה לבן

 גם על שם סופו כאמור.

משה אהרון .