אַבְרָהָם שָׁב מִן הָעֲקֵדָה.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

בְּשׁוּב אַבְרָהָם  מֵהָעֲקֵדָה

סָרָה מֵעָלָיו הַדְּאָגָה,

כְּסֶלַע עָמַד בַּנִּיסָּיוֹן

לֹא  נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת פִּיתָּיוֹן.

אֶת צִוּוּי אֱלוֹקִים קִיֵּם

מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם

אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה - נָשָׂא רַגְלָיו

הֶאֱזִין לְיִצְחָק - עָנָה לִשְׁאֵלוֹתָיו.

הַשְּׁנַיִם הִתְגַּבְּרוּ עַל מִכְשׁוֹלִים

מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיפוּ הַמַּלְאָכִים

אַבְרָהָם עָקַד בְּנוֹ

מַאֲכֶלֶת אָחַז בְּיָדוֹ.

לְפֶתַע קָרָא לוֹ הַמַּלְאָךְ:

יָדְךָ אֶל הַנַּעַר אַל תִּשְׁלַח

עַתָּה נוֹדַע  כִּי יָרֵא אֱלוֹקִים

לֹא חָשָׂךְ בֶּן הַמַּחֲמַדִּים.

יָרַד מֵהַר הַמּוֹרִיָּה

בְּנוֹ יִצְחָק הֵיכָן הָיָה ?

אַבְרָהָם שָׁב אֶל נְעָרָיו

לִבְאֵר שֶׁבַע הָלְכוּ יַחְדָּיו.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיַּרְא [חמַּשׁ בְּרֵאשִׁית].