ידועים דברי חז"ל שהאבות והאימהות היתוו את הדרך לבנים והם הם השורש של האומה הישראלית. על כן במה שהם עשו בחייהם בכך סללו את הדרך לדורות הבאים, וכדברי הרמב"ן: "כל מה שארע לאבות - סימן לבנים".

הנצי"ב מוולוז'ין (העמק דבר על בראשית יד, יג) מבאר את הפסוק, שאומר הפליט לאברהם אודות לוט שנשבה במלחמה (בראשית יד, יג): "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי" - לא שהלך להודיע צער ולבשר רעה בלי תועלת, אלא משום שהיה - 'הָעִבְרִי' - וידוע היה שיש תקווה ממנו לשנות את הדבר גם בדרך נס".

כלומר, אברהם אבינו היה ידוע בכך שהנהגתו היא הנס, ועל כן בא אליו הפליט לבשר לו שלוט נשבה בכדי לשנות את המציאות בדרך נס.

וצריך לידע שתכונה זו ממשיכה גם עם הבנים, שתהיה עימם ההשגחה האלוקית אף למעלה מן הטבע בכל מאורעותיהם.

"ותן חלקנו"