רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו. ובכלל זה הוא גם תיקון רכבו במועד.

הרב שי טחן

כתב השו״ע (סימן תקלו ס״א): "מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד ולא נסה ללכת ברגליו יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו, והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה, ובלבד שלא יכון מלאכתו במועד". ובערוך השולחן כתב שגם תיקון העגלה מותרת מאותה סיבה.

וכתב בשו״ת אור לציון (ח״ג פרק כד ה״ה) להתיר לתקן את המכונית במעשה אומן אם נצרך הרכב לטיול במועד. וכן כתב גם בספר חוט שני (חול המועד עמוד רי). ועדיף אם ישנו מוסך שאינו יהודי לעשות על ידו מלאכות המצריכות אומן שלא כל אחד יודע אם הוא לצורך המועד, אבל תיקון פשוט שכל הדיוט יודע לתקנו מותר לכל אחד לצורך המועד, ולכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח״א סימן קסו) להתיר לתקן תקר (פנצ’ר).

והנה הגר״ע יוסף (חזו״ע חוה״מ עמוד קעה) בתחילה כתב לאסור אולם בשיעורים שנתן בסוף ימיו חזר בו והתיר לתקן הרכב במעשה אומן גם על ידי מוסך יהודי, וראה בילקוט יוסף (חוה״מ עמוד תתקל).

ויש לדעת שהיתר זה הוא רק אם הרכב התקלקל במועד ולא כיוון מלאכתו במיוחד למועד שאז הוא פנוי ממלאכה ומתפנה לטפל בעניני הבית.

ובספר חוט שני (שם) כתב לאסור תיקון אופני ילדים במועד אפילו במעשה הדיוט משום ששימושם הוא רק לתענוג ולא על מנת להגיע עמהם למקום יעדו.