חג הסוכות נדמה כחריג בין אחיו הרגלים. שני הרגלים האחרים משמרים זיכרון של אירוע היסטורי נקודתי.

חג הפסח - משמר בתודעתנו את יום היציאה ממצרים, וחג שבועות - ידוע כ"חג מתן תורה".

חג הסוכות, לעומת זאת, איננו נחוג זכר לאירוע נקודתי, אלא דווקא משמר את זיכרונו של תהליך. תהליך ארוך זה הוא הושבתם של בני ישראל בסוכות בעת לכתם ארבעים שנה במדבר.

בעל "שפת אמת" הגדיר באופן מעניין את היחס שבין חג הפסח לחג הסוכות ("שפת אמת" דברים לסוכות, תרל"ד): "ענין סוכה כמו חופה שגומרת הקניין אישה לבעלה".

תהליך ההתחברות בין איש לאישה על פי הדרכתה של התורה, עובר בשתי תחנות:

בשלב הקידושין (המכונים גם אירוסין) נוצר קשר בין שני בני הזוג, קשר שלניתוקו יש צורך בגט, עם זאת, בשלב זה בני הזוג עדיין אסורים זה לזה.

השלב השני הוא הנישואין, והוא החותם את הקשר. בשלב זה בני הזוג מותרים זה לזה, באמצעות ברית החופה והנישואין.

כמו היחס הזה, טוען ה"שפת אמת", כך היחס בין פסח לסוכות. את ההקבלה בין חג הפסח לשלב הקידושין הוא מבסס על הפסוק (ויקרא כב, לב-לג): אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים אֲנִי ה' ".- היציאה ממצרים היא שיצרה את הזיקה בין ישראל לריבונו של עולם. אלא שקידושין אלה אינם גמר התהליך. בשביל לחתום את הקשר ולמסד אותו סופית נדרשת חופה. נישואין אלה מתרחשים בחג הסוכות.

על אף שישנו דמיון מסוים בין מבנה הסוכה לחופה, קשה להסתפק בדמיון זה בלבד, וודאי לא בכך מסתיים עניין ה"נישואין" המתרחשים בין ה' לעמו בחג הסוכות. עיון בתוכנו של חג הסוכות מגלה את עומק משמעותה של הברית הנחתמת בו.

תכלית שידוך אמיתי אינה שמחה בעת החתונה עצמה. רוב ככל החתונות שמחות הן! השידוך האמיתי תכליתו שמחה בחיים עצמם, רצופי העליות והמורדות.

בחיים יש עליות ומורדות, וכך גם במערכת היחסים בינינו לבין ריבונו של עולם. לאחר כל "מתן תורה" ישנו "חטא העגל", הנפילה היא מבחנה של האהבה. אם לאחר נפילה כחטא העגל מתחדש הקשר (בעקבות תהליך של תשובה), אות היא שאהבת אמת יש כאן.

חג הפסח הוא יום הקידושין. ביום זה הכל זך וטהור. חג הסוכות הוא החיים עצמם, תהליך ארוך ומפותל, שהם המשכם והשלמתם של אותם קידושין. ודווקא בתהליך זה מתגלה האהבה האמיתית (ירמיהו ב, ב): "כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה".

ההליכה במדבר היא שגילתה את נאמנותנו לאלוקינו, שם התגלתה האהבה האמיתית.

הרב אביחי קצין, מהספר: "ימים טובים - התבוננות במועדי השנה"